עע"א 1/83

תקציר

ועדת השחרורים העניקה למערער רישיון ללכת בחופשיות, אך בתוך תקופה זו הוא הואשם בעבירה. המועצה החליטה להפקיע את הרישיון אך דחתה את יישום ההחלטה עד למתן פסק דין. על כך ערערו בבית המשפט המחוזי ולאחר מכן ערערו לבית המשפט הגבוה לצדק. בית המשפט העליון קבע כי החלטת המועצה להפקיע את הרישיון הייתה חוקית, שכן היו לה ראיות מהימנות לכך שהמערער הפר את תנאי הרישיון. עוד נקבע כי הנוהג הנהוג של הוועדה לדחות את ביצוע ההחרמה כדי למנוע עיוות דין הוא תקף, וגם אם לא אושר, הוא רק הופך את הדחייה לחסרת תוקף, ולא את ההחלטה עצמה. בית המשפט דחה את הערעור והדגיש את הצורך בתיקוני חקיקה שיבהירו את החוק וימנעו פרשנויות שגויות ותקלות עתידיות. פסק הדין ניתן ביום 11.8.83.