ת"א 38093-08-17

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב עסקה מורכבת שהשתבשה, בה מעורבים מספר גורמים: התובעים, המכונים ניר ו-SOS, והנתבעים, המכונים ערן, שמעון ואשין. ההסכם הראשוני היה שניר תרכוש עסק בשם אשין מערן ושמעון, כאשר ניר יעביר סך של 555,000 ₪ (לא כולל מע"מ) כתמורה. עם זאת, היחסים עלו על שרטון, מה שהוביל לביטול הסכם הרכישה ולהליכים משפטיים שבאו בעקבותיו. נקודות המחלוקת העיקריות נסובו סביב תשלומים שלא הוחזרו על ידי ניר, לרבות 265 אלף שקל שהועברו לערן ושמעון והוצאות שונות נוספות שנגרמו לניר, וכן חובות ל-SOS והערבויות האישיות שהעמידו הנתבעים. בית המשפט בחן בקפידה כל אחת מטענות התובע ואת הראיות שהוצגו. נמצא כי ניר היה זכאי להחזר של 165,500 ₪ מאשין, שכן תשלומים אלה בוצעו לאחר הסכם הביטול, ואשין לא עמדה בהתחייבויותיה לשחרר את ניר מכל התחייבויותיה. בנוסף, בית המשפט הורה לאשין לשלם לניר 30 אלף שקל, שהועברו לכיסוי הוצאות למניעת פגיעה בדירוג האשראי שלו. באשר לתביעות לפיצויים כספיים עקב ביטול מסגרת אשראי, בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לנזק בר כימות ודחה טענה זו. גם התביעה להגדלת המשכנתא ולנזק לא ממוני נדחתה מחוסר ראיות מספיקות. בית המשפט התייחס גם לשיקים שנסחרו לספקי SOS, בסך 225 אלף שקל, שלא הוחזרו. למרות הסכמת התובע לקבל את החזרת השיקים הללו, עורך דינם סירב בנימוק של שיקולי ביטחון. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי מאחר שהצ'קים מעולם לא נפדו, התובעים אינם יכולים לדרוש את החזרתם. לתובעת SOS היו שתי תביעות: תביעת שטר על סך 84,000 ₪ נגד אשין ותביעת חוב על סך 185,000 ₪. בית המשפט פסק לטובת SOS בתביעת השטר, והורה לאשין לשלם את הסכום בצירוף הצמדה מיום הגשתו. עם זאת, תביעת החוב על סך 185,000 ₪ לא נתמכה בראיות מספיקות ונדחתה. לבסוף, בית המשפט בחן את סוגיית הערבויות האישיות. נמצא כי ערן הבטיח בעל פה את החזר ההשקעה הראשונית בסך 265,000 ₪ שביצע ניר. לפיכך חויב ערן לשלם סכום זה לניר, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. בסיכומו של דבר, בית המשפט קבע כי על אשין לשלם לניר סך של 195,500 ₪ ול-SOS 84,000 ₪. בנוסף, הוטל על ערן לשלם לניר 265 אלף שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. כל התשלומים היו אמורים להתבצע תוך 30 יום, או שהם היו כרוכים בריבית ובהצמדה עד למועד התשלום בפועל. ההחלטה התקבלה ביום 19.3.2022 בהיעדרם של הצדדים.