ע"א 236/60

תקציר

פסק הדין דן במקרה של עסקאות פיננסיות מפוקפקות שבהן היה מעורב המערער, ש' שוורץ, ובשורה של שיקים שהועברו ממקום למקום. שוורץ הנפיק שני שיקים לאדם בשם משה אליהו, שהעביר אותם למורגנבסר, לכאורה ללא כל עסקה ממשית או חוב שיגבה אותם - אלה כונו "שיקים מתגלגלים". לאחר מכן מסר מורגנבסר שיקים נוספים לאליהו וכן הציג את השיקים של שוורץ לבנק המשיב, בנק ברקליס DKO, לצורך קבלת אשראי. אולם, כאשר ביטל שוורץ את צו הפירעון של שיקיו, הם לא כובדו, וגם הצ'קים שנתן מורגנבסר לאליהו נכשלו. הבנק תבע אז את שוורץ, אך הוא טען כי הבנק ידע על פרקטיקת "גלגול הצ'קים" ואין לפרוע אותם. הערכאה הנמוכה יותר פסקה נגד שוורץ, והוא ערער. השופט זוסמן דחה את הערעור וקבע כי הבנק החזיק את השיקים בערך, גם אם הוצאו מלכתחילה לטובת אדם אחר. גם טענתו של שוורץ כי הבנק לא נתן ערך בעת נטילת השיקים נדחתה, שכן האשראי שהעמיד הבנק למורגנבסר היווה ערך לפי פקודת השטרות. בנוסף, העובדה שלבנק הייתה זכות "רזרבה" לעכב את התשלום עד לסילוק הצ'קים לא שללה את הערך שהוחלף. הערעור נדחה, ושוורץ חויב לשלם את הוצאות הבנק.