ע"מ 35324-10-15

תקציר

המערערת, חברת הבנייה הפרטית טינה, ערערה על החלטת המשיב, רשות המסים, להטיל מס תשומות כפול, לפסול את ספרי החברה ולהטיל עליהם קנס בגין אי ניהול הספרים כדין. רשות המסים חקרה את החברה ומצאה כי היא ניכתה מס תשומות על סמך חשבוניות שהונפקו שלא כדין עבור אספקת עובדים ועבודות בנייה. החקירה העלתה, כי החשבוניות הוצאו על ידי חברות שלא היו מעורבות בעבודה שבוצעה וכי העובדים הועסקו בפועל על ידי המערערת. בנוסף, הודה הבעלים של אחת החברות הללו במכירת חשבוניות כוזבות למערער. החברה טענה כי החשבוניות הוצאו כדין ושולמו עבור עבודות שבוצעו, וכי השימוע שנערך על ידי רשות המסים היה פגום. עוד טענו כי ההחלטות חוסות תחת חוק ההתיישנות. בית המשפט דחה את הערעור בקובעו כי ההחלטות התקבלו כדין, עם תשתית ראייתית מספקת, והיו סבירות ומידתיות. המבחן הסובייקטיבי להטלת כפל מס וקנסות, כפי שנקבע בפסקי דין קודמים, בוחן את מודעות החברה להוצאת חשבונית שלא כדין. החברה לא הפריכה חזקה זו, והשופט קיבל את מסקנת רשות המסים כי החשבוניות הוצאו שלא כדין. זאת ועוד, הסברי החברה וראיותיה, לרבות עדותו של בעל עניין, לא היו משכנעים. לפיכך, קבע בית המשפט כי החלטות רשות המסים היו מוצדקות, והערעור נדחה. המערער חויב לשלם לרשות המסים הוצאות משפט בסך 60,000 ₪.