ת"פ 19434-06-11

תקציר

השופטת, רבקה פרידמן-פלדמן, בחנה בקפידה את הראיות והעדויות שהוצגו בבית המשפט כדי להגיע להכרעת דין. הכרעת הדין סובבת סביב שלוש שאלות מרכזיות: מי נהג ברכב, האם הנהג היה שיכור ונהג בקלות ראש, ומה גרם לתאונה. לאחר שיקול דעת מעמיק הגיע השופט למסקנה כי הנאשם הוא אכן נהג הרכב. מסקנה זו נתמכת בעדויות הכבאים והפרמדיקים שהגיעו למקום, כמו גם בעדויות חברי הכנופיה. בנוסף, השופט מצא כי הנאשם נהג תחת השפעת אלכוהול ובקלילות, בהתחשב בכך שצרך אלכוהול, סבל ממחסור בשעות שינה, ונסע בכביש חשוך ומפותל, ברכב עמוס יתר על המידה. סיבת התאונה, לדברי השופט, יוחסה להתנהגות הנהיגה הרשלנית של הנתבע, ולא לתנאי הדרך הירודים כפי שנטען על ידי ההגנה. השופט קיבל את חוות דעת המומחה מטעם התביעה, לפיה התאונה נגרמה כתוצאה מכך שהנאשם לא ניווט נכון את העקומה, מה שהוביל לכך שהרכב סטה מהכביש והתנגש במעקה בטיחות, ובסופו של דבר התהפך. גורם אנושי זה, יחד עם מצב שכרותו של הנאשם ונהיגה פרועה, תרמו לתוצאות הקטלניות. השופט מצא את הנאשם אשם גם בהריגה, שכן מעשיו הוכיחו רשלנות פושעת שהביאה למותו של הקורבן. בנוסף, הרשיע השופט את הנאשם בגרימת חבלה חמורה לחבריו שהיו מעורבים בתאונה. הראיות הצביעו על כך שהפציעות שנגרמו לנוסעים היו יכולות להיות פחות חמורות אילו חגרו חגורות בטיחות. לבסוף, השופטת סיפקה סיכום מקיף של מסקנותיה, תוך הדגשת אשמתו של הנאשם בתאונה והרשעתו בכל הסעיפים: הריגה, חבלה בנסיבות מחמירות, נהיגה בשכרות ונהיגה קלה ברכב. פסק דין זה ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 3.6.2013.