עת"מ 31727-04-12

תקציר

העותרת למדה אופטיקה באיטליה והגישה בקשה לרישיון אופטומטריה בישראל מספר פעמים, האחרונה שבהן בשנת 2011, ונדחתה בכל פעם. העותר טען כי לימודיו מילאו את דרישות החוק וכי ההכחשות החוזרות ונשנות היו מפלות. המשיבים טענו כי יש לדחות את העתירה משום שהוגשה באיחור בלתי מתקבל על הדעת של שש עשרה שנים ולא ציינה כל עילה. הם טענו כי השכלתה של העותרת היא באופטיקה ולא באופטומטריה, ולכן אינה עומדת בדרישות. בנוסף, טענת העותרת להפליה לא הוכחה, שכן הנסיבות לא היו שוות לאלו של הפרט אליו התייחס העותר. בית המשפט הסכים עם המשיבים וקבע כי העתירה אינה מצדיקה התערבות וכי טענת העותרת להפליה אינה מבוססת. זאת ועוד, העתירה נדחתה גם בשל הגשתה בטרם עת, שכן הוגשה שנים לאחר דחיית הבקשה הראשונית, ללא כל שינוי נסיבות או הסבר מניח את הדעת לשיהוי. השיהוי הסובייקטיבי והאובייקטיבי גזל משאבים מרשויות המינהל ומבית המשפט, והעותר לא ביסס פגיעה בשלטון החוק. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.