ת"א 19460-10-15

תקציר

התובע, וואבה, הגיש תביעה נגד מגדל ביטוח לאחר שנפגע בתאונת דרכים. הצדדים הסכימו כי המקרה נופל תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המחלוקת נסובה סביב גובה הפיצוי לו זכאי וואבה. בתחילה טען וואבה כי סבל מתגובות רגשיות קיצוניות בעקבות התאונה, הסתגר מהחברה והתנהג באגרסיביות כלפי משפחתו. הוא גם טען שאיבד את האפשרות להיות במערכת יחסים ולהקים משפחה. בית המשפט מינה מומחים כדי להעריך את מצבו של וואבה. המומחה הפסיכיאטרי קבע תחילה כי נכותו של וואבה היא 50%, אך שינה את חוות דעתו לאחר שהוצג בפניו מידע חדש שהגיע לידי הנתבעת, מגדל ביטוח. לאחר מכן הגיע המומחה למסקנה כי נכותו של וואבה אכן נגרמה כתוצאה מהתאונה. בינתיים, המומחה האורתופדי הכיר בנכות של 5%. במהלך הדיונים התברר כי הצגותיו של וואבה לגבי מצבו אינן תואמות את המציאות. מחקירות סמויות שניהל הנאשם עולה כי וואבה עבד בבית כנסת כחזן וכמורה, וכן עבד כמוהל – עובדה שהוא ואמו ניסו להסתיר. בנוסף, וואבה החזיק ברישיון נהיגה והיה בעל רכב, דבר שסותר את טענתו כי היה מרותק לחדרו. בית המשפט קבע כי עדויותיהם של וואבה ואמו אינן אמינות, וניסיונותיהם להונות את בית המשפט פסולים. עם זאת, נקבע כי התנהגותם המרמה אינה מצדיקה דחייה מוחלטת של התביעה, שכן חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא חוק סוציאלי שמטרתו לשקם נפגעים ולהבטיח את פרנסתם. בסופו של דבר, בית המשפט קבע כי נכותו הרפואית והתפקודית של וואבה עומדת על 33.5%. בהתחשב בכך, כמו גם בגורמים נוספים כמו גיל ואשפוז, פסק בית המשפט לוואבה פיצוי כולל של 1,928,000 ₪. עם זאת, מאחר שוואבה מקבל הטבות ממשרד הביטחון, בית המשפט המליץ לו להמשיך ולקבל הטבות אלה, שמסתכמות ביותר מ-2,300,000 ₪, ולא את הפיצויים שנפסקו על ידי בית המשפט. עוד נקבע בפסק הדין כי כל צד יישא בהוצאותיו, לרבות שכר טרחת עורך דין.