ע"א 3546/09

תקציר

המערערת, ששילמה תגמולים לאישה שנפצעה בתאונת דרכים בשנת 1996, הגישה לבית משפט השלום תביעה לשיפוי מהמשיבים, אותם תבעה הנפגעת בהצלחה בגין פציעתה. המערערת טענה כי יש לחשב את סכום השיפוי על ידי השוואת סך הנכות המשוקללת שנגרמה עקב התאונה לסך הנכות המשוקללת בכללותה. בית משפט השלום חלק על כך, וקבע כי יש לחשב את היחס מבלי להתחשב קודם כל במוגבלות. בית המשפט קבע, כי מתן קדימות לנכויות הקשורות לתאונה יעוות את החישוב ועלול להוביל לתוצאות שרירותיות לטובת המערער. במקום זאת, בית המשפט קבע כי יש להעניק לכל נכות מעמד שווה, ובכך מנע מכל צד ליהנות מכך באופן בלתי הוגן. הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות המשיבים, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪, שכן שיטת השקלול שהציעה המערערת נמצאה בלתי צודקת. פסק דין זה מבהיר את שיטת חישוב השיפוי במקרים כאלה, ומבטיח תוצאה הוגנת לשני הצדדים.