ת"א 61446-03-22

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעתו של התובע אדיב מאהל נגד רשות מקרקעי ישראל, מישיאל סמעאן ועימאד סייד אחמד. השופט פוסק לטובת הנתבעים, וקובע כי עילת התביעה של מאהל פסולה מכמה טעמים. ראשית, פסק הדין מבוסס על עקרון ההשתק, החוסם את מאהל מלדון מחדש בתיק שכבר הוכרע בתביעות קודמות. מאהל היה נתבע בשתי תביעות קודמות, והשופט רואה בתביעתו הנוכחית, בה הוא תומך בטיעוני התובע הקודם, ניסיון לעקוף את פסקי הדין הקודמים. שנית, השופט קובע כי טענתו של מאהל בדבר בעלות על הזכויות בקרקע עומדת בסתירה להצהרותיו הקודמות ולאלה שנאמרו במהלך המשפט, בהן טען כי פעל רק כמיופה כוחו של סמעאן. השופטת מדגישה כי טענות ההגנה של מאהל בתביעה הראשונה, התומכות בביטול ההסכם, התקבלו. יתר על כן, השופט מדגיש כי מאהל לא הביא ראיות מספיקות להעברת הזכויות במקרקעין וכי טענתו בעניין ייפוי הכוח אינה תקפה. הנתבעים פוסקים 30,000 ₪ הוצאות משפט.