ע"א 2510/98

תקציר

המחלוקת שבלב תיק זה נגעה לבעלות על חלקת קרקע, כאשר בית המשפט המחוזי פסק מלכתחילה לטובת המשיבים, אשר טענו לבעלות באמצעות חזקה נוגדת לאחר שירשו אותה מאביהם. אולם בית המשפט העליון הפך החלטה זו. עיקר המחלוקת המשפטית נסובה על תחולתו של סעיף 51 לפקודת הסדר הזכויות במקרקעין, המאפשר רישום בעלות במקרקעין לטובת מחזיק העומד בדרישות מסוימות, לרבות החזקת אירוח בניגוד לזכויות הבעלים הרשום. המשיבים טענו כי נטיעת עץ אקליפטוס על ידי אביהם והקמת גדר מעידים על חזקה כזו, שהחלה לכאורה כאשר רכש חלקה סמוכה בשנת 1956. עם זאת, מהעדויות עלה כי מאפיינים אלה היו קיימים לפני בעלותו, מה שהפריך את טענת ההחזקה העוינת. יתר על כן, הסכמתו המשתמעת של הבעלים הקודמים ליסודות אלה משמעותה שלא ניתן לבסס חזקה נוגדת. בית המשפט העליון קבע, אפוא, כי המשיבים לא עמדו בנטל הוכחת החזקה השלילית ולפיכך אינם רשאים לעקור את הבעלים הרשום. משכך, הורה בית המשפט על רישום חלקה 96 לטובת המערערים ופסק להם הוצאות משפט. כל השופטים המשתתפים הסכימו עם פסק דין זה, שהגיע לשיאו בביטול פסק הדין הקודם של בית המשפט המחוזי.