חדל"פ 11442-02-22

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של היחיד, אשר מחזר טיעונים שהוצגו בעבר בהליכים רבים בפני ערכאות רבות. היחיד טען כי פירעון הלוואת הדיור שלו החזיר גם את החוב המובטח בשעבוד. עם זאת, בית המשפט אישר את החלטת הנאמן כי השעבוד נותר בתוקף שכן הוא מבוסס על ההסכם בין הנושה ליחיד, הקובע כי הוא מבטיח את כל הכספים המגיעים לבנק מכל מקור שהוא. עוד צוין בפסק הדין כי טענותיו של הפרט נדונו ונדחו מספר פעמים, והערעור הנוכחי מהווה ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות. בית המשפט לא מצא טעם בנימוקי הערעור הנוספים בעניין חישוב התשלומים בתיק ההוצאה לפועל. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, והיחיד חויב לשלם 5,000 ₪ כל אחד לנאמן ולנושה כפיצוי על ההליך העקר. ההחלטה גם קובעת תנאי לפיו על היחיד להפקיד סכומים אלה בתוספת בטוחות לצורך הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור.