תא"מ 9724-02-18

תקציר

התיק המדובר סובב סביב תביעת אפליה שהגיש אדם ממוצא אתיופי, מקוריה, נגד רשת סופרמרקטים גדולה, ויקטורי, ומנהל הסניף שלה, שבת. מקוריה טען כי הופלה לרעה על רקע מוצאו האתני והמגדרי כאשר התבקש להשאיר את תרמילו בכניסה לסופרמרקט, בעוד לקוחות אחרים, שאינם ממוצא אתיופי או גברים, הורשו להיכנס עם תיקיהם. בית המשפט בחן את תחולתם של חוק איסור לשון הרע וחוק איסור הפליה על אירועים אלה. נקבע כי מקוריה הצליח להוכיח את טענתו להפליה כפי שנקבע בחוק איסור הפליה. באופן ספציפי, נמצא כי למקוריה הוצגה דרישה להשאיר את תיקו בכניסה כתנאי לכניסה, ודרישה זו לא הוצגה ללקוחות אחרים שאינם משתייכים לקבוצתו. כמו כן, העדויות הצביעו על היעדר נהלים והנחיות מסודרים ברשת המרכולים והותירו את שיקול הדעת בידי המאבטחים, דבר שהביא להתנהגות מפלה. באשר לחוק איסור לשון הרע, קבע בית המשפט כי פרסום האפליה שחווה ברשתות החברתיות על ידי מקוריה אינו מהווה לשון הרע שכן מדובר במצג אמיתי של האירועים. זאת ועוד, הפרסום נמצא סביר ונעשה בתום לב, ובכך עמד בדרישות ההגנה לפי חוק איסור לשון הרע. בעקבות זאת פסק בית המשפט לטובת מקוריה ופסק לו פיצויים בסך 75,000 ₪, ביחד ולחוד, בגין ויקטורי ושבת. בנוסף, נפסקו למקוריה 25,000 ש"ח הוצאות משפט והוצאות משפט. פסק הדין חיזק את חשיבות השוויון ואת השלכותיה של התנהגות מפלה, במיוחד כאשר היא מבוססת על סטריאוטיפים.