ת"פ 37385-04-13

תקציר

שלושה נאשמים הורשעו על סמך הודאתם בכתב האישום המתוקן א', אשר פירט את הדברים הבאים: נאשם 1 הורשע בשוד, נאשם 2 בסיוע וסיוע לדרישת רכוש באיומים, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון וביטוח, ונאשם 3 בסיוע וסיוע לדרישת רכוש באיומים. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה על העונש, שהושארה לשיקול דעתו של בית המשפט. באירוע המדובר ניגשו הנאשמים לקטין, למתלונן ולארבעת חבריו, תוך שימוש באיומים ובאיומים כדי לגנוב את הטלפון הנייד של המתלונן. נאשם 1 תקף פיזית את המתלונן ונטל את הטלפון שלו, בסיוע נאשמים 2 ו-3 שהמתינו ברכב. בית המשפט שקל את נסיבות חייו של כל נאשם, את חייו האישיים ואת תסקיר שירות המבחן, שהיו שליליים בדרך כלל, והמליץ על ענישה מוחשית ומרתיעה. פרקליטי התביעה וההגנה הציגו את טווחי הענישה שהציעו. השופט הדגיש את הצורך בעונש מרתיע בשל העלייה האחרונה בעבירות מסוג זה, אך שקל גם את נסיבות העבירה, היעדר התכנון והנשק המעורבים, ואת רמת האלימות והנזק הנמוכה יחסית שנגרמה להם. לכל נאשם נקבעו טווחי ענישה הולמים, בהתחשב בנסיבותיו האישיות. על נאשם 1 נגזרו 21 חודשי מאסר בפועל, בתוספת מאסר על תנאי, וחויבו לשלם למתלונן פיצוי בסך 7,000 ₪. על נאשם 2 נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל לעבודות שירות, לצד מספר מאסרים על תנאי, פסילת רישיון נהיגה למשך 24 חודשים וצו מבחן. על נאשם 3 נגזרו 6 חודשי מאסר בפועל עם עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וצו מבחן הכולל אבחון וטיפול באלכוהול. שני הנאשמים 2 ו-3 חויבו לשלם למתלונן פיצוי בסך 1,500 ₪. השופט סיים את דבריו בהדגשת זכות הערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום ומסר הודעה על פסק הדין ביום 3.9.2013, בנוכחות הנאשמים ובאי כוח הצדדים.