רע"א 6418/93

תקציר

פסק הדין דן בהליך פירוק חברות השייכות לתאגיד, תוך התמקדות בזכויות הנושים המובטחים ובאיזון בין האינטרסים שלהם לבין שיקום החברה. בית המשפט מכיר בזכותם החוקתית של נושים מובטחים להליכים פרטניים למימוש ביטחונותיהם, ומדגיש כי אין לפגוע בזכויות הקניין שלהם ללא הסכמתם המפורשת ורק במקרים חריגים. פסק הדין מתווה כלל משפטי ראוי לקביעת חריגים, שעניינו שמירה על עדיפותם המוחלטת של הנושים המובטחים ומתן "הגנה נאותה". היא מבקרת את ההליך שהתנהל במקרה זה, וקובעת כי נעדרו בו הדיונים הנדרשים והסכמתם המפורשת של הנושים המובטחים, שהיו הרוב. הסכמתם הייתה חסרה במיוחד בכל הנוגע לאשראי החדש ולמימון להפעלת החברה, שהיה חיוני לתוכנית השיקום. מסקנת פסק הדין היא כי הפגמים הפרוצדורליים משחררים את הנושים המובטחים מההשלכות המזיקות של ההחלטות שהתקבלו. כתוצאה מכך, בית המשפט מקבל את הערעור וקובע כי הכספים שיוזרמו לכינוס הנכסים של החברה לא ינוכו מהבטוחות של הנושים המובטחים. המשיבים מצווים לשאת בהוצאות המבקשים, בעוד שלא נפסקו הוצאות כנגד יתר המשיבים.