ת"א 56996-03-16

תקציר

התובעת, ספקית שירותי דרך, תבעה את הנתבעת, חברה המקבלת שיחות ומשגרת את השירותים הרלוונטיים, בגין תשלום חסר. התובעת סיפקה שירותים לנתבעת משנת 2013 ואילו חברה אחרת, אבירי הצפון, שהתובעת הייתה בעלת המניות היחידה בה, סיפקה שירותים משנת 2008 ועד שנת 2012. התובעת טענה כי כל הזכויות על פי החוזה עם הנתבעת הועברו אליה. הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה בשל היעדר יריבות, שכן המחאת הזכויות מאבירי הצפון לתובעת התרחשה לאחר הגשת התביעה. בית המשפט דחה את הטענה וקיבל את המחאת הזכויות. עוד טען הנתבע כי התביעה נדחתה בזמן, וגם אותה דחה בית המשפט, למעט החוב לפני מרץ 2009. התובעת טענה כי הנתבעת שילמה בשיעורים נמוכים מאלה שנקבעו בחוזה, דבר שבית המשפט קיבל באופן חלקי. מהראיות עולה כי התעריפים שלא תאמו את החוזה נבעו מטעות של עובדי התובעת או עובד שעדכן עבורה את המערכת, ולא מהפרה או חוסר תום לב מצד הנתבעת. עוד קבע בית המשפט כי התובעת דרשה ביודעין תשלום לפי שיעורים שונים מאלה שבחוזה ולכן אין למנוע ממנה לדרוש את תיקון הטעות. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם את ההפרשים המחושבים על פי פסק הדין, בנוסף ל-18,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות שכר טרחה יחסי בסך 6,000 ₪.