ת"א 47907-07-17

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת למכירת דירה בהרצליה. הנתבע מכר את זכויותיו בדירה לתובעים אך לא עמד במספר התחייבויות שנקבעו בהסכם המכר. ראשית, הנתבע היה אמור לספק לתובעים את האישורים הנדרשים מהרשויות כדי להעביר את זכויותיהם בדירה, לבטל עיקולים ולמסור את החזקה בנכס. עם זאת, הנתבעת לא עמדה בתנאים אלה, ומנעה מהתובעים לרשום את הזכויות על שמם. כתוצאה מכך, לא הצליחו התובעים לקבל חזקה בדירה, שנותרה מאוכלסת על ידי הנתבע. בית המשפט מצא כי הנתבעת הפרה את הסכם המכר והורה לה להחזיר לתובעים את סכום ההלוואה בסך 86,303 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה שנצברו מאז אוקטובר 2012. בנוסף, חויבה הנתבעת לשלם לתובעים סך של 114,656 ₪ כפיצוי בגין אובדן השימוש בדירה, המהווים 71.66 חודשים מתוך מחצית משווי שכר הדירה בשוק (1,600 ₪ לחודש). כמו כן פסק בית המשפט לתובעים סך של 50,000 ₪ כפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה להם עקב התנהלות הנתבעת. כמו כן, התובעים היו זכאים להחזר הוצאותיהם, לרבות אגרת התביעה, הוצאות הכנה לחוות הדעת של שמאי המקרקעין, אגרת עדות השמאי (1,170 ש"ח) ושכ"ט עו"ד (58,500 ש"ח). בית המשפט הדגיש כי את הסכומים הנקובים בפסק הדין יש לשלם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, כאשר עורך הדין של התובעים יגיש את פסק הדין לחתימת בית המשפט, במידת הצורך. פסק דין זה חתם את המחלוקת, שהחלה בשנת 2010 עם חתימת הסכם המכר. פסיקה קודמת של בית המשפט העליון כבר הורתה על ביצוע ההסכם, בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. בית המשפט הדגיש את ההפרה המתמשכת והבוטה של הנתבעת את ההסכם, לרבות השתלטותם הבלתי מורשית על הדירה משנת 2010.