ת"פ 130/08

תקציר

הנאשם הורשע בסיכון חיי אדם בנתיב תנועה ובהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, במסגרת הסדר טיעון. הסוגיה המרכזית בהכרעת הדין הייתה האם הנאשם פעל בגילופין, כפי שטענה התביעה, או רק תחת השפעת אלכוהול, כפי שטענה ההגנה. בית המשפט היה צריך לקבוע את רמת האלכוהול בדמו של הנאשם בזמן נהיגה, על סמך הראיות. התביעה הגישה חוות דעת מומחה המפרטת את כמות האלכוהול שצרך הנאשם ואת פרק הזמן לצריכה, מה שהוביל את המומחה למסקנה כי הנאשם היה שיכור מעל המותר בחוק בזמן נהיגה. ההגנה טענה כי חוות הדעת של המומחה התבססה על הנחות תיאורטיות, המאתגרות את כמות המשקאות ואת זמן הנהיגה. עם זאת, בית המשפט קיבל את חוות דעתו של המומחה, ומצא אותה אמינה ועולה בקנה אחד עם כתב האישום ועם דברי הנאשם עצמו. בית המשפט התייחס גם לתוצאות בדיקות המעבדה, שהראו ריכוז אלכוהול מעבר לגבול החוקי, למרות ניסיונות ההגנה להכפיש אותן. בנוסף, ציין בית המשפט כי הודאתו והתנהגותו של הנאשם עצמו במהלך מעצרו אישרו כי היה שיכור. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם אכן היה שיכור בזמן נהיגה והרשיע אותו בנהיגה בשכרות, יחד עם יתר העבירות. פסק דין זה ניתן ב-22 במרץ 2009, בהתאם להסדר הטיעון.