ת"א 52657-09-19

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת אופנוע בשנת 2012, תבע את הנתבעת, מבטחת האופנוע, על נזקים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת הכירה בחובתה לפצות את התובע אך חלקה על הסכום. בית המשפט מצא כי לתובע נגרמו חבלות קשות ונקבעה לו נכות לצמיתות בשיעור של 30.7%, והורה לנתבעת לשלם פיצויים בסך 1,194,675 ש"ח, בתוספת שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות. סכום זה כלל פיצוי בגין אובדן שכר בעבר ובעתיד, ירידה בכושר השתכרות, סיוע מאחרים, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה ונזקים לא ממוניים, בניכוי ניכויים מסוימים. בית המשפט ביסס את חישוביו על הפסדיו בפועל של התובע, ולקח בחשבון גם את נכויותיו התפקודיות, ומצא כי הן תואמות ברובן את נכויותיו הרפואיות. התובע נולד בשנת 1981 ושירת באופן קבוע בצה"ל, ובית המשפט שקל את השפעת התאונה על תפקודו בעבודה ובבית. בעוד התובע המשיך לעבוד והרוויח שכר גבוה יותר לאחר התאונה, בית המשפט הכיר בכך שמוגבלותו עלולה להשפיע על יכולתו לעבוד בעתיד ופסק לו פיצוי גלובלי בגין ירידה בכושר ההשתכרות. הנתבע חויב לשלם את הסכום בתוך 30 יום מיום שהתובע מילא אחר תנאים מסוימים, לרבות ויתור על הטבות לפי חוק הנכות והשבת אלה שקיבל. פסק הדין, שניתן לפרסמו ללא פרטים מזהים, ניתן שלא בנוכחות הצדדים ונושא זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.