תאד"מ 28074-06-23

תקציר

במקרה בו רכבו של התובע היה מעורב בתאונה ביום 29.4.2023, והמחלוקת נסובה סביב ההודעה על התאונה והפעולות שבאו בעקבותיה, מצא בית המשפט כי התובעת לא הציגה ראיות מספקות להודעה לחברת הביטוח לפני 15.5.2023. למרות טענת התובעת כי הודיעה על כך לנתבעת ביום 3.5.05, ולאחר שהחלה בתיקונים על בסיס זה, הראיות המאומתות הראו כי הנתבעת קיבלה דו"ח ושומה רשמיים רק ביום 15 במאי. לפיכך, תגובת הנתבעת להוזיל את עלויות התיקון על ידי אספקת חלקי חילוף מוזלים נשקלה במועד. עם זאת, כאשר התיקון החל לפני הודעת הנתבע, האפשרות להפחתת עלויות הפכה בטלה. עקרון הפחתת הנזק קובע כי המבטחת אינה אחראית לפיצוי נזקים הניתנים למניעה, אך בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הוכיחה כראוי את הכדאיות והעיתוי של אספקת חלקים מוזלים, ואף לא הוכיחה את טענת ההפחתה בשיעור של 19% בשל היעדר ראיות שקופות. לפיכך, התביעה התקבלה, ובית המשפט הורה לנתבעת לפצות את התובע בסך 2,305 ₪, כיסוי הוצאות משפט, שכר טרחת עורך דין והוצאות אישיות נוספות, מה שחיזק את הצורך של המבטחים לבסס כל טענה להפחתת עלויות בראיות ברורות וזמינות.