ע"פ 5647/05

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור לאחר בחינת הטיעונים והחומרים שהוצגו. המערערים העלו חששות לגבי התנהלות הדיון הראשוני, וטענו כי בית המשפט קיבל החלטות שגויות והראה הטיה פוטנציאלית. עם זאת, הודגש כי ניהול דיון מצוי בסמכותו של בית המשפט, והתנגדות צריכה להיות חלק מערעור על פסק דין ולא הליכי פסילה. החלטות בית המשפט, כגון אי הרחקת עד תביעה במהלך התנגדויות, נחשבות זמניות ואינן כפופות לפסילה. זאת ועוד, בחינת הרישום הפלילי של עדי התביעה אינה מצביעה על משוא פנים; הכלל הרווח הוא כי אנשי מקצוע יכולים להבחין בין ראיות קבילות לבלתי קבילות, כאשר פסילה חלה רק במקרים חריגים בהם מסת הראיות מכריעה. המערערים לא הצליחו להוכיח כי חשיפת בית המשפט למידע מסוים הייתה בעלת חשיבות כה קריטית עד כדי סיכון למשוא פנים. בנוסף, הערותיו הביקורתיות של בית המשפט על התנהלותו של עו"ד הלר לא העידו על משוא פנים נגד המערערים עצמם ולא הביאו לפסיקה מוקדמת כלשהי בעניינם. בסופו של דבר, בית המשפט לא הביע דעה חד משמעית בדבר אשמתם או חפותם של המערערים. לפיכך, לא הובאו ראיות ממשיות למשוא פנים, והערעור נדחה.