ע"א 6460/21

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך נדל"ן שעניינו ביטול חוזה בין פרץ לבין חברת עתיד, המיוצגת על ידי שאבי. בית המשפט מצא כי החוזה של פרץ לדירה אכן בוטל, ובכך קבע כי לא היו עסקאות סותרות שכן פרץ לא החזיק בזכויות נוספות בנכס. בפסק הדין נמתחה ביקורת על היעדר תיעוד כתוב מפרץ, שיתמוך בטענותיו בנוגע להלוואות והשקעות מול שבי והחברה, תוך הדגשת חוסר עקביות והטלת ספק באמינות עדותו של פרץ. היא העלתה ספקות לגבי החלטתו של פרץ לחתום על מסמכי ביטול מבלי להבטיח את ההחזר או למצוא קונה. בית המשפט יישם עקרונות מפסק דין חיון, לפיהם צד שמסתיר או משקר אינו אמין, והדגיש את חשיבות האמיתות בהליכים משפטיים. פסק הדין קיבל את ערעורו של ח.ח. כהן, אשר טען לבעלות על הדירה לאחר רכישתה מהחברה, כשהוא נתמך בראיות משמעותיות לרבות עדויות ומסמכי ביטול חתומים של פרץ. בית המשפט ראה בכך אינדיקציה לכך שפרץ ביטל את חוזהו, והעביר אליו את הנטל הראייתי שלא עמד בו. בעקבות זאת פסק בית המשפט לטובת ח.ח. כהן, והורה על ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת פרץ, ובכך פינה את המכשולים המשפטיים לרישום הבעלות של כהן. בנוסף, פסק הדין התייחס לעניינים פרוצדורליים, מתח ביקורת על טיפולו של פרץ בבקשות לסעד מפוצל, והזהיר מפני סיכוני הרשלנות בעסקאות נדל"ן, תוך פנייה לייעוץ משפטי מקצועי. ההחלטה התקבלה פה אחד, כאשר השופטים אלרון ומינץ הסכימו עם חוות דעתו של השופט שטיין, והיא הטילה על פרץ הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.