ת"א 42185-03-16

תקציר

התובעים, שהם יורשי המנוח, טוענים כי אבותיהם היו הבעלים של אדמות מסוימות בכפר אום אלפרג'. הנתבע, שהוא האפוטרופוס לנכסי נפקדים, טוען כי הנפטרים היו נפקדים כהגדרתם בחוק נכסי נפקדים וכי נכסיהם הוקנו לאפוטרופוס. בית המשפט קובע כי אבותיהם של התובעים אכן היו בעלי נכסים באום אלפרג' בשטחים ובכמויות כפי שנטען על ידי התובעים. עוד קובע בית המשפט כי המנוחים היו נפקדים כפי שהחליט בית המשפט המחוזי ואושר על ידי בית המשפט העליון בשנות החמישים. החלטה זו היא סופית ולא ניתן לחזור עליה. בית המשפט מורה כי על התובעים לפעול לפי חוק נכסי נפקדים לשחרור הנכסים. התובעים זכאים לקבל פיצוי בגין נכסיהם באום אלפרג' באמצעות הענקת זכויות בקרקעות חלופיות בכפר מזרעה ונהריה, בהיקף של כ-41 דונם, הצמוד לשטח שבבעלותם באום אל-פרג'. פיצוי זה יהיה בעין, ולכן אין צורך בפיצוי כספי נוסף. הנתבע נדרש להשלים את התהליך ולהעניק לתובעים זכויות בקרקעות מזרעה ונהריה, בהתאם להסכם הקודם ולהבטחה שלטונית, על מנת לאפשר לתובעים לקבל פיצוי מלא. עוד נקבע בפסק הדין כי על התובעים לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של הנתבע, בסך של 30,000 ₪ כולל מע"מ. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.