ת"א 143/08

תקציר

הסכסוך בין קיבוץ כפר מסריק לבין דורית אבנון, חברת קיבוץ כל חייה, יחד עם שני ילדיה, אמיר וגילי אבנון, נסוב סביב פרשנות תקנון הקיבוץ ויישומו. התקנות מחייבות את החברים להעביר את כל נכסיהם והכנסותיהם לקיבוץ, למעט חריגים מוגבלים. עם זאת, ניכר כי הקיבוץ אינו אוכף כלל זה בקפדנות על כל החברים, כאשר תשלומים שונים, לרבות פיצויים, שכר דירה והטבות, אינם מועברים. זה יצר מגרש משחקים לא אחיד, כאשר חלק מהחברים נהנים מתשלומים שאינם מועברים בעוד שאחרים מעבירים אותם. טענת הקיבוץ כי מדובר בתשלומים נפרדים ויש להתייחס אליהם באופן שונה נעדרת בסיס מוצק. כמו כן, עבר הקיבוץ שינויים חברתיים וכלכליים משמעותיים לאורך השנים, ששינו את תפיסת זכויות החברים בקניין פרטי ובהכנסות. התפתחות זו, יחד עם היישום הבלתי עקבי של התקנות על ידי הקיבוץ, מובילה למסקנה כי אכיפה קפדנית של התקנות תהיה בלתי צודקת. לפיכך, בית המשפט קובע כי ההוראה המחייבת העברת כל ההכנסות והנכסים לקיבוץ אינה תקפה עוד. לפיכך, אבנון אינו מחויב להעביר את קרן ההשתלמות או את תשלומי קצבת השאירים לקיבוץ. עוד קובע בית המשפט כי תשלומי קצבת השאירים שייכים לאבנון וילדיה, ודוחה את תביעת הקיבוץ לסכומים אלה. עם זאת, תביעתה של אבנון להשבת כספי קצבת שאירים שהועברו לקיבוץ משנת 2001 נדחית, שכן אלה נשלחו בהסכמתה. בנוסף, בית המשפט מצדד בקיבוץ בהוצאות שיפוץ דירתו של אבנון, ואינו מוצא חובה אכיפה מצד הקיבוץ לכיסוי הוצאות אלה. סיכומו של דבר, תביעת הקיבוץ (ת"א 135/08) נדחית על הסף, ואילו תביעתם הנגדית של אבנון וילדיה (ת"א 143/08) מתקבלת בחלקה. הקיבוץ חויב לשלם לאבנון שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים.