ת"א 2514/08

תקציר

התובע, אזרח ישראל, הורשע בריגול עבור מדינה אחרת ונכלא. זמן קצר לאחר מכן הציעו נציגי המדינה לשחררו מהכלא בתמורה לעזיבתו את הארץ ולמעבר לירדן. התובע קיבל את ההצעה, עזב לירדן בסיוע המדינה, ולאחר מכן עבר לגרמניה, שם הוא מתגורר למעלה מ-25 שנה. בדרכון הירדני של התובע הופיעו ביקורים בסוריה ובעיראק. התובע תבע את האפוטרופוס לנכסי נפקדים, בטענה כי אין לראות בו נפקד וכי אין לסווג את נכסיו בישראל כנכסי נפקדים. בית המשפט בחן את חוק ההסדרים המשפטיים והמנהליים ואת חוק נכסי נפקדים, ומצא כי מעמד התושבות של התובע בישראל פקע. עם זאת, בית המשפט פירש את החוקים בצמצום, כדי למזער את הפגיעה בזכות החוקתית לקניין. בית המשפט מצא כי יציאתו של התובע מישראל לירדן הייתה בהסכמת המדינה ובעידודה, ולפיכך היוותה יציאה חוקית. יתר על כן, בית המשפט טען כי שהותו הקצרה והזמנית של התובע בסוריה ובעיראק – אך ורק לצרכי מעבר בעת המעבר לגרמניה – אינה מצדיקה את סיווגו כנפקד לפי חוק נכסי נפקדים. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובע, תוך הכרה בזכויותיו בנכס בישראל, והורה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים לכסות את הוצאותיו המשפטיות ולשלם לו שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪.