סע"ש 50679-10-19

תקציר

בית הדין מצא כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת, ממונה בטיחות בתעבורה, לבין הנתבעת, חברה לשירותי הסעות, בתקופה שבין יולי 2008 לאוגוסט 2019. קביעה זו התבססה על מבחנים שונים בהתאם לפסיקה, לרבות מבחן השילוב, הבוחן את מידת השתלבותו של העובד בעסקי המעסיק, ומבחני עזר כגון קיומם של יחסים אישיים, פיקוח וסמכות להעסיק ולפטר. עבודתו של התובע הייתה חלק בלתי נפרד מעסקי הנתבעת, והוא שולב במבנה הארגוני של החברה. בנוסף, התובע נעדר את המדדים לניהול עסק עצמאי, וגם ההיבט השלילי של מבחן האינטגרציה התקיים. הזכויות להן היה זכאי התובע כשכיר חושבו על בסיס התמורה החוזית, שכן התמורה שקיבל הייתה דומה לזו של קציני בטיחות שכירים בחברה הנתבעת. סכום זה כלל פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה ושכר עבור חודש אוגוסט 2019 בסך 56,381 שקל. בית המשפט סירב לפסוק לתובע פיצוי לא ממוני, בהתחשב בנסיבות המקרה, בהקשר הענפי ובחוסר תום הלב של התובע בשמירה על סיווג שגוי של תפקידו. הנתבע חויב לשלם לתובע סכום זה בתוך 30 יום, בצירוף החזר הוצאות ושכר טרחת עורך דין. כמו כן ניתנה לתובעת הזכות לערער על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.