רמ"ש 18840-08-22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור מכמה נימוקים. ראשית, המחלוקת נוגעת להחלטה זמנית הנוגעת להסדרי משמורת ומגורים של קטין, המהווה סוגיה מתמשכת בין הצדדים ואינה צפויה להיפתר בקרוב. בית המשפט נוקט משנה זהירות בהתערבותו בהחלטות זמניות, במיוחד כאשר הן נוגעות לענייני משפחה, מתוך הכרה בשיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא במקרים אלה. שנית, בית המשפט קמא אינו מחויב להישמע להמלצות הגורמים המקצועיים בנוגע לחלוקת האחריות ההורית, אף שהוא רשאי לשקול אותן. ההחלטה הנוכחית, המאריכה את ההסדרים הזמניים לשהותו של האב עם הקטינה, התקבלה מבלי לפגוע בזכויותיה של האם ומבלי למנוע ממנה לחקור עדים בחקירה נגדית במסגרת הליך ההוכחות. גם טענת האם כי יש לה זכות יסוד להחזיק בקטין עקב הנקה נדחתה, שכן בית המשפט קבע כי האב יכול היה ללון לילה בעזרת חלב שאוב או תמ"ל. ההחלטה להרחיב את הסדרי השהות של האב נתמכה גם בהיעדר ראיות ליכולתו ההורית הלקויה והתבססה על טובת הקטין. בנוסף, טענת המבקש, המבוססת על דו"ח מיום החלטת בית משפט קמא, לא נשקלה שכן היא לא הייתה חלק מהראיות. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחתה, ובית המשפט הורה למבקש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב. ההחלטה מעכבת חלקית את ביצוע פסק הדין הקודם, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיב. פסק הדין מאפשר גם את פרסום ההחלטה, תוך מחיקת פרטים אישיים, וקובע מועד ליישום מלא של הסדרי השהייה המורחבים.