ע"פ 1961/08

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתקיפת בתו הקטינה בהיותה כבת 15, ונגזרו עליו שנתיים מאסר, מאסר על תנאי למשך שנה ותשלום פיצויים בסך 10,000 ש"ח. התקיפות אירעו בחודשים מרץ-אוקטובר 2001, בתקופה בה עזבה אשתו של המערער את ביתם בעקבות מריבה, והם התגוררו יחד עם אמו של המערער. אשתו של המערער חזרה בחודש אוקטובר 2001, ולאחר מריבה נוספת היא והבת עזבו את הבית ודיווחו על התנהגותו של המערער. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער על סמך עדותה של בתו, שמצאה אותה אמינה, ודחה את טענת המערער כי מדובר בהוצאת דיבה שהושפעה מהאם. עוד ציין בית המשפט כי התנהגותה של האם לא הצביעה על כך שתלחץ על בתה להגיש דו"ח כוזב. בנוסף, בית המשפט מצא תימוכין לעדותה של הבת מפי עדים נוספים ולנסיבות המקרה. משכך, לא האמינה גרסתו של המערער לאירועים, והסבריו נדחו כבלתי סבירים. המערער ערער על הרשעה זו ועל גזר הדין, אך ערכאת הערעור דחתה את הערעור ולא מצאה עילה להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי בדבר מהימנותו והראיות המוצקות התומכות בהרשעה. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים אישר את העונש שהוטל, בהתחשב בחומרת העבירות והשפעתן על המתלונן, תוך התחשבות גם במצבו הבריאותי של המערער ובזמן שחלף מאז האירועים.