בש"א 5136/23

תקציר

בטח, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי – בש"א 5136/23 פלוני נ' פלונית** **החלטה:** בקשת המבקש להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור נדחית. **עובדות רלוונטיות:** המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. בקשת רשות הערעור נוגעת לפסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר עצמו ניתן כערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. המבקש טען כי סבר בטעות כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא 60 יום. כמו כן, טען המבקש למצב בריאותי שלו ולמצב בריאותה של באת כוחו. **המסגרת המשפטית העיקרית:** ההחלטה מתייחסת לסוגיית הארכת מועד להגשת הליכי ערעור, ובפרט כאשר מדובר ב"גלגול שלישי" – ערעור על החלטת בית משפט מחוזי שכבר דן בערעור על החלטה של בית משפט קמא (במקרה זה, בית המשפט לענייני משפחה). **ניתוח משפטי ועקרונות משפטיים:** 1. **"טעות שבדין" כעילה להארכת מועד:** * ההחלטה קובעת כי **פחתה ההצדקה להכיר ב"טעות שבדין"** כטעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, כאשר פסק דין זה הוא עצמו ניתן במסגרת ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. * עקרון זה מבטא גישה מקלה מצד בתי המשפט העליונים (במקרה זה, על ידי הרשמת) בנוגע ל"גלגולים" מיותרים של הליכים, ובפרט כשמדובר בערכאות שדנו כבר בנושא. הכרה גורפת ב"טעות שבדין" כעילה להארכת מועד במקרים כאלה עלולה לפתוח פתח להליכים בלתי נגמרים ולהכביד על מערכת המשפט. 2. **טעות בנוגע למועד ההגשה:** * בית המשפט קבע כי אף אם המבקש סבר בטעות שהמועד הוא 60 יום, אין בכך כשלעצמו כדי להטות את הכף להארכת מועד. * **היה ולא היה מיוצג, עדיין אין בכך כשלעצמו כדי להטות את הכף (מפנה לפסיקה: ער"א 2924/22 פלוני נ' פלונית)**. החלטה זו מדגישה כי גם עבור מי שאינו מיוצג, קיימת אחריות לבדוק את המועדים הקבועים בחוק. * **במקרה דנן, המבקש היה מיוצג הן בבית המשפט קמא והן בבית המשפט העליון.** עובדה זו מחזקת עוד יותר את המסקנה כי אין לראות בטעותו זו כעילה להארכת מועד. ציפייה מבעל דין המיוצג היא שידע או שידע בא כוחו את המועדים הרלוונטיים. 3. **טענות בריאותיות:** * טענותיו של המבקש בדבר מצבו הבריאותי ומצב בריאותה של באת כוחו **נטענו בכלליות ולא נתמכו באסמכתה כלשהי**. * עקרון משפטי יסודי הוא כי טענות עובדתיות, ובפרט טענות שיש להן השלכות מהותיות על הכרעת הדין (כמו הארכת מועד), דורשות תמיכה ראייתית (כגון תעודות רפואיות). טענות כלליות ללא ביסוס אינן יכולות להצדיק מתן סעד. 4. **סיכויי ההליך ו"גלגול שלישי":** * בית המשפט בחן את פסק הדין של בית המשפט קמא ואת ההחלטה שצורפה לתשובת המשיבה. * **"בזהירות המתבקשת"**, דומה כי **לא ניתן לומר שסיכויי ההליך בבית משפט זה הם כאלה שיש בהם כדי להצדיק את הבקשה להארכת המועד**. * הערה זו חשובה במיוחד לאור **"אמות המידה הדווקניות שבהן נוקט בית משפט זה להתערבות בהליכים המהווים 'גלגול שלישי'"**. * בתי המשפט העליונים נוטים שלא להתערב בהחלטות שניתנו במסגרת הליכים שהגיעו כבר לשלב מתקדם של ערעור (ובפרט, ערעור על ערעור). ההתערבות ב"גלגול שלישי" שמורה למקרים חריגים ביותר, כאשר עולה שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית רחבה, או כאשר נפלה טעות מהותית בהליך קודם. המקרה הנוכחי לא עמד באמות מידה אלו. **החידוש המשפטי (אם קיים):** ההחלטה מחזקת ומדגימה את המגמה הרווחת בפסיקה להחמיר עם בקשות להארכת מועד במקרים של "גלגול שלישי" של הליכים. היא מבהירה את ההיקף המצומצם של עילות כמו "טעות שבדין" בהקשר זה, ומדגישה את חשיבות הראיות לטענות עובדתיות ואת האחריות של בעל דין מיוצג. **התוצאה:** הבקשה להארכת מועד נדחית. בנוסף, המבקש חויב בהוצאות בסך 500 ש"ח לטובת המשיבה. **הערה:** ההחלטה ניתנה על ידי רשמת, ולא שופט. יש לכך משמעות מסוימת, אם כי העקרונות המשפטיים שפורטו לעיל תקפים.