מ"ת 27894-01-24

תקציר

בית המשפט החליט כי קיימות די ראיות כדי להשאיר את המשיב מס' 2 במעצר עד תום ההליכים. נטען כי המשיב ביצע מספר עבירות לצד המשיב מס' 1, לרבות גרימת נזק לתשתיות וגניבה. טענתו העיקרית של המשיב היא כי פעל בהנחיית המשיבה מס' 1 ולא ידע על פעילות בלתי חוקית כלשהי, אך בית המשפט אינו מוצא זאת סביר דיו כדי להתעלם מהראיות שהציג המבקש. הראיות כוללות את נוכחותו של המשיב בזירות העבירות, שנצפתה במחקרי תקשורת, וכן את הדנ"א שלו שנמצא באחת מזירות הפשע. הואיל והמשיב הציג גרסאות שונות לגבי יחסיו ומשך עבודתו עם המשיבה מס' 1, ומימש את זכות השתיקה בחלקים נרחבים מדבריו, אין בטענותיו כדי להחליש די הצורך את ראיות התביעה בשלב זה. זאת ועוד, בית המשפט מוצא כי המבקש הצליח להראות הבחנה בין התשתית הראייתית להגשת כתב אישום נגד המשיב מס' 2 לבין חשוד אחר, מיכאל סנדלר, אשר שוחרר ולא הוגש נגדו כתב אישום בתיק זה. סנדלר לא נצפה בשום זירת פשע ונחשד רק בשני אירועים, ואילו למשיב מס' 2 מיוחסת העובדה שנטל חלק בשישה אירועים, שנצפו בתוך זירת פשע, וגם ראיות הדנ"א שלו נכחו. בא כוח המשיב לא הצליח להוכיח די הצורך כל טענה להפליה בהליך, במיוחד לאור העובדה ששלב זה של ההליך אינו מתאים לבחינה מלאה של טענות מסוג זה, ומוטב להתייחס אליהן בהליך העיקרי. לפיכך, בית המשפט מקבל את ההבחנה שעשה המבקש ודוחה את טענת האכיפה הבררנית.