ת"א 3326/04

תקציר

זהו פסק הדין לטובת התובעת בתיק שעניינו זכויות בעלות בשתי חלקות קרקע המצויות על כביש יתיר-חורה, הרשומות על שם התובעת. הנאשמים טענו כי הם מתגוררים על הקרקע מאז שנת 1956 לבקשת המושל הצבאי ושילמו מיסים ואגרות עבור השימוש בה. עם זאת, בית המשפט מצא כי הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. הם לא הוכיחו כי החזיקו בקרקע בתקופה הנטענת או כי היו להם זכויות כלשהן בה מעבר להיותם חברים ברשות. ההיתר למגוריהם נמצא כרישיון ניתן לביטול שניתן על ידי התובעת, אשר ניתן לביטול בכל עת. זאת ועוד, טענות הנתבעים בדבר הכרת המדינה בזכויותיהם, על בסיס תשלומי פיצויים בגין נזקי מלחמה ושיטפונות, לא הוכחו די הצורך. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבעים בדבר אפליה הקשורה להקמת יישוב יהודי באזור, חירן, וסירובם לעבור להתנחלות חורה, וקבע כי יש לדון בסוגיות אלה בבתי המשפט למשפט חוקתי ומנהלי. מאחר שהנתבעים לא הצליחו להוכיח את הגנתם, הורה בית המשפט על פינויים מהמקרקעין והטיל עליהם חבות משותפת ומספר חבויות לשכר טרחת עורך הדין של התובע ולהוצאות משפט, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.