תפ"ח 31944-06-11

תקציר

הכרעת הדין דנה במעשיו של הנאשם שהובילו לדקירת המתלונן ולהריגתו של המנוח לאחר מכן. השופט בוחן את הראיות שהציגה המאשימה, לרבות עדויות עדים, ומוצא אותן אמינות. הם קובעים כי הנאשם ידע שהמתלוננת תגיע לדירתו ביום האירוע כדי לקחת את חפציה, וגרסותיו השונות לאירועים אינן עקביות ומהוות ניסיון להרחיק עצמו מהאמת. עוד משרטטת השופטת את מערכת היחסים המתוחה בין הנאשם, המתלוננת והמנוחה, ומציינת את הקושי של הנאשם להשלים עם הפרידה מהמתלוננת ואת קנאתו בבן זוגה החדש. באשר לניסיון לרצוח את המתלוננת, מקבל השופט את גרסת המתלוננת לאירועים, ומוצא את עדותה אותנטית ועולה בקנה אחד עם ראיות אחרות. הם קובעים כי הנאשם דקר את המתלוננת פעמיים בסכין גדולה וחדה, בכוונה לפצוע אותה קשה. עם זאת, בשל ספקות מסוימים, השופט מרשיע אותו בעבירה הפחותה של חבלה בכוונה מחמירה. בהתייחס לרצח המנוח, מסתמך השופט על עדויותיהם של מספר עדים, בהם המתלוננת, שוטרת ומתנדבים, המציגים באופן עקבי את הנאשם כמי שדקר את המנוח. השופט בוחן את השתלשלות העניינים וקובע כי הנאשם יזם את העימות ורדף אחרי המנוח כשהוא חמוש בסכין, ולבסוף דקר אותו מספר רב של פעמים וגרם למותו. הם דוחים את טענת ההגנה העצמית של הנאשם, ומציינים כי הוא היה התוקף וכי מעשיו היו בלתי סבירים בנסיבות העניין. בהתבסס על חומר הראיות, השופט מגיע למסקנה כי הנאשם רצח את המנוח בכוונה תחילה וחיבל במתלונן בכוונה מחמירה. התנהגותו המפלילה של הנאשם לאחר האירועים, לרבות ניסיונותיו להרחיק עצמו מן האמת ואמירותיו המפלילות, מחזקת אף היא מסקנה זו. לפיכך, השופט מציע להרשיע את הנאשם בעבירות אלה לפי סעיפים רלוונטיים בחוק העונשין. שני השופטים האחרים מסכימים עם הכרעת הדין, שהובילה להרשעת הנאשם ברצח בכוונה תחילה וחבלה בכוונה בנסיבות מחמירות.