ת"א 49524-04-23

תקציר

השופט קבע כי בקשת המבקשים לדחות את תביעת המשיב מכמה טעמים, נדחתה. ראשית, בשאלת ההתיישנות ציינה השופטת כי התביעה לא התבססה על אירוע בודד אלא על רצף אירועים שיצרו את עילת התביעה, ולכן קשה להצביע על המועד המדויק שבו קמה עילת התביעה, ולכן לא ניתן לראות בתביעה התיישנה. שנית, באשר לטענת המבקשים בדבר שיהוי בהגשה, קבעה השופטת כי הזמן שחלף לבדו אינו מהווה עילה מספקת לפיטורים וכי המבקשים לא הוכיחו די הצורך תנאים אחרים הדרושים לפיטורים בעילה זו. שלישית, השופט מצא כי לא ניתן לדחות את טענות המשיב, שהתמקדו בהשפעה המצטברת של התנהלות המבקשים ולא בהחלטות או בפעולות פרטניות, בעילה של תקיפה עקיפה, אי מיצוי הליכים, השתק או היעדר יריבות. זאת ועוד, השופטת טענה כי טענות המשיב בדבר התנהלות כוללת המשתרעת על פני שנים, לרבות שיקול דעת ופעולות חקיקה, אינן מצדיקות את דחיית התביעה על הסף, מה גם שחלק מההחלטות עשויות להיות נתונות לביקורת שיפוטית. השופטת גם דחתה את טענת המבקשים כי המשיבה ניגשה למכרז במודעות מלאה ולכן אין לה עילה לתביעה, בקובעה כי בחינת מודעותה של המשיבה והשפעת התנהלות המבקשים מחייבת בירור עובדתי. השופטת הוסיפה כי טענות המשיב, שלא ערערו על המכרז ולא ביקשו שינויים בדיעבד, לא הפרו את דיני המכרזים ולא יצרו מצבי השתק. יתר על כן, השופט קבע כי אי הוכחת נזקיה של המשיבה די הצורך אינה מצדיקה את דחיית התביעה בשלב מקדמי זה, אם כי המשיב לא יסתייע בעניין זה בבית המשפט או בנתבעים. לבסוף, השופט הורה למבקשים לשלם הוצאות מינימליות של 4,500 שקל בתוך 30 יום והתווה את השלבים הבאים לחשיפת מסמכים ובקשות מקדמיות אפשריות. השופט הדגיש את הצורך לקדם את ההליך, וקבע מועד אחרון לקבלת החלטות של 70 יום.