בג"צ 10244/06

תקציר

העתירה בפני בית המשפט מערערת על חוקיות החלטת המפקד הצבאי להחרים כספים השייכים לעותר. העותר הורשע בניהול חשבון של התאחדות בלתי מותרת ובמתן שירותים פיננסיים לה. הכספים המדוברים הוחרמו מכוח סמכותו של המפקד הצבאי בשטחים, הנגזרים מכללי המשפט הבינלאומי הנוגעים לתפיסה לוחמתית ומהדין המקומי החל באזור. למפקד הצבאי סמכות להחרים רכוש של התאחדות בלתי מותרת, כהגדרתה בתקנות ההגנה. בעתירה נטען כי הכספים שהוחרמו הם רכוש פרטי ורכושם של צדדים שלישיים, ועל כן אין למפקד הצבאי סמכות להחרים אותם ללא צורך צבאי. בית המשפט מצא כי העותר לא הוכיח את בעלותו על הכספים, והראיות הראו כי מרבית הכספים נועדו למימון תנועת חמאס ועמותותיה. בית המשפט קבע כי במקרים בהם קיימות ראיות מנהליות המצביעות על ניסיון לטשטש את הבעלות בכספים, יש להחיל את עקרון היפוך נטל ההוכחה. מאחר שהעותר לא יכול היה להבחין בין הכספים עבור חמאס לבין כספים אחרים, הייתה למפקד הצבאי סמכות להחרים את הכספים כאמצעי מניעה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענותיו של העותר בדבר היעדר תשתית עובדתית להחרמה, פגיעה בזכות הטיעון שלו וחוסר מידתיות ההחלטה היו חסרות שחר. לפיכך נדחתה העתירה, והעותרים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך 25,000 ₪.