עע"מ 5116/20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך על פרויקט בנייה על פיסת אדמה ביפו ששימשה בעבר כבית קברות מוסלמי. בית המשפט הורה על הפסקה חלקית של העבודות עד לשמיעת ערעור מלא, במטרה לאזן בין האינטרס הציבורי בפיתוח עירוני לבין שמירה על כבודו של המנוח. הקרקע המדוברת, רחוב אליזבת ברגר 6, עברה שינוי ייעוד במהלך השנים והייתה עדה להריסת מבנה ישן כדי לפנות מקום למבנה בן שלוש קומות. במהלך הבנייה התגלו קברים, מה שגרם להפסקת העבודות. לאחר דיאלוג בין המבקשים (נציגי הקהילה המוסלמית ביפו) לבין העירייה, הוסכם לעכב את העבודות תוך שמירה על קו תקשורת פתוח. עם זאת, בהמשך פנו המבקשים לבג"ץ, מה שהוביל לצו מניעה זמני שעצר את העבודות. למרות שהעתירה נדחתה בסופו של דבר, בית המשפט האריך את הוראת השעה כדי לאפשר הגשת עתירה מנהלית. בעקבות זאת הגישו המבקשים עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים לביטול היתר הבנייה, שנדחתה. המבקשים טענו אז כי היתר הבנייה פקע בשל הוראה הנוגעת לעיכוב או הפסקת העבודה. עם זאת, בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי ההיתר עדיין בתוקף, בהתחשב בתקופות הפסקת העבודה ובהשפעת תקנות הקורונה. המבקשים ערערו על החלטה זו לבית המשפט העליון, מה שהוביל לפסק הדין הנוכחי. בית המשפט העליון קבע כי המבקשים הוכיחו סיכויי הצלחה מספיקים בערעור וכי יש מקום להפסקה חלקית של העבודה כדי להימנע מפגיעה פוטנציאלית ברגשות דתיים ולהפוך את הערעור למיותר. בית המשפט הדגיש כי ניתן להמשיך בעבודות מבלי לפגוע בקברים, ובפרט בתרגיל המיפוי, עליו הוסכם בעבר. לפיכך, הצו קיבל חלקית את הבקשה והורה על הפסקה זמנית של העבודות הכרוכות בפגיעה בקברים עד לשמיעת הערעור במלואה ובמהירות. ההחלטה התקבלה ללא עלויות לאף אחד מהצדדים.