דנ"מ 889/21

תקציר

פסק הדין דן בדחיית בקשותיו של פנג'יה לדיון נוסף, תוך הדגשת אופיים החריג של הליכים אלה. על פי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, דיון נוסף מוצדק רק אם פסק דין סותר פסיקה קודמת של בית המשפט העליון או שהוא בעל חשיבות, קושי או חידוש משמעותיים. בית המשפט הבהיר כי אין די בקביעת כלל משפטי חדש (הלכה) אלא אם כן הוא "ברור ומפורש". במקרה זה, בית המשפט לא נתן את פסקי הדין שנטענו על ידי המבקשים, ובכך דחה את טענותיהם. המבקשים טענו כי בית המשפט טשטש את הגבולות בין שלב המכרז לשלב החוזי בכך שביטל את זכייתה של אומגה במכרז לאחר כריתת החוזה. עם זאת, בית המשפט עמד על ההבחנה בין השלבים הללו והדגיש כי ביטול החוזה נבע מאי עמידה של אומגה בתנאים הראשוניים, ולא מהפרה במהלך ביצוע החוזה. ההחלטה התבססה על העובדות הספציפיות של המקרה מבלי לקבוע כלל חדש בדבר התערבות המערער בממצאים עובדתיים. לערכאת הערעור לא הייתה עילה להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט המנהלי הנמוך יותר, שכן הסוגיה נסובה סביב ראיות עמומות הנוגעות לתפקידו של הרמב"ם. בית המשפט הדגיש כי ערעורים אינם תכליתם של דיונים נוספים, שאינם רק נדבך נוסף של ערעורים. משכך, נדחו הבקשות, והמבקשים חויבו לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪ כל אחד למשיב מס' 1. ההחלטה ניתנה ביום 17.3.2021.