ת"א 69801-12-19

תקציר

התובעת, דיירת שעזבה את דירתה לפני 11 שנים ועברה לדנמרק, חזרה בשנת 2019 והגישה תביעה להשבת הדירה, בטענה כי בעלת הדירה הנתבעת לא הייתה רשאית להשכיר אותה לגורמים אחרים בזמן היעדרותה ללא תביעת פינוי. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנאשם. מעדותה של התובעת עצמה עולה כי היא ובעלה המנוח הודיעו לנתבע כי הם עוזבים את הדירה, ומשכך הנתבע היה רשאי להשכיר אותה למי שיחפצו בכך. זאת ועוד, התובעת לא הביאה כל ראיה לקיום קשר עם הנתבע או לתשלום דמי שכירות במהלך היעדרותה, וטענתה כי שילמה ארנונה בסך 30,000 ₪ בשנה לא נתמכה בקבלות או מסמכים כלשהם. הנתבע גם לא הציג ראיות התומכות בחזקתו בדירה, אך נטל ההוכחה הוטל על התובע. תקופת היעדרותה הארוכה של התובעת, יחד עם הימנעותה מלספק כל אינדיקציה לכוונה לחזור או לשמור על הדירה, הביאו את בית המשפט למסקנה כי נטשה את הנכס. לפיכך, התביעה להשבה נדחתה, והתובע חויב לכסות את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין, בסך 7,000 ₪, בתוך 30 יום.