רע"א 24572-06-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שנמסרו בלבד: **החלטה:** השופט אלכס שטיין דחה בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 24572-06-25) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (ע"א 19632-02-25) מיום 28.5.2025. פסק דין זה הפך את פסק הדין של בית משפט השלום ירושלים (ת"א 11624-12-23 ו-ת"א 11665-12-23) מיום 7.7.2024, אשר ניתן נגד המשיבים בהיעדר התייצבות. **רקע עובדתי ופרוצדורלי:** 1. **פסק דין ראשון (בית משפט שלום):** תביעת המבקש התקבלה נגד המשיבים בהיעדר התייצבות. 2. **בקשה לביטול פסק דין (בית משפט שלום):** המשיב 1 הגיש בקשה לביטול פסק הדין. בית משפט השלום דחה את הבקשה אך קבע כי ביטול פסק הדין מותנה בהפקדת 750,000 ש"ח בתוך 30 יום. 3. **רשות ערעור ראשונה (בית משפט מחוזי):** המשיב הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי (השופטת ת' בר-אשר) דחה את הבקשה, תוך שהוא קובע שההחלטה מנומקת, שהתקיימו התנאים לתקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018 (להלן: "התקנות"), וכי מדובר בסוגיה שבשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. בית המשפט המחוזי הדגיש כי העניין היחיד הניתן לבירור בגלגול כזה הוא גובה ההפקדה. 4. **ערעור בזכות (בית משפט מחוזי):** המשיב הגיש ערעור בזכות על פסק דינו של בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, ביטל את פסק דינו של בית משפט השלום וקבע כי הוא לא ניתן כהלכה. נימוקי המחוזי כללו: (א) אי-התייחסות לראיות בפסק הדין; (ב) היעדר הנמקה להוכחת התביעה; (ג) המבקש לא אישר את טענותיו בתצהיר; (ד) המבקש לא הוכיח את תביעתו לפי תקנה 75(2) לתקנות. בית המשפט המחוזי ציין כי התוצאה השונה מהחלטתו הקודמת בהליך רשות הערעור נובעת מקיומם של מסלולי ביקורת שונים. עם זאת, חויבו המשיבים בהוצאות בסך 8,000 ש"ח בשל התנהלותם. 5. **בקשת רשות ערעור שנייה (בית המשפט העליון):** המבקש הגיש את בקשת רשות הערעור הנוכחית על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. 6. **הצעת בית המשפט העליון:** השופט שטיין הציע כי פסק דין המחוזי יעמוד על כנו, בכפוף להפקדת 750,000 ש"ח בבית משפט השלום. המבקש הסכים, אך המשיב לא יכול היה לעמוד בתנאי. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **"גלגול שלישי" ותקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי:** ההחלטה מדגישה את הקושי להיעתר לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". תקנה 148א לתקנות קובעת כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטה של בית משפט השלום, אלא במקרים חריגים. השופט שטיין קבע כי גם אם המבקש מנסה להקנות לבקשתו נופך משפטי-עקרוני, הרי שפסק הדין של המחוזי "נטוע בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה" ואינו מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מהמקרה הספציפי. 2. **מניעת עיוות דין:** קריטריון מרכזי למתן רשות ערעור הוא הצורך למנוע עיוות דין. השופט שטיין קבע כי במקרה זה, אין צורך בכך. עצם העובדה שערכאת הערעור הגיעה לתוצאה שונה מזו של הערכאה הדיונית אינה מצדיקה כשלעצמה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, כפי שנקבע בפסיקות קודמות (רע"א 9168/08 לזניק; רע"א 10034/17 זקיאן). 3. **הפרדה בין מסלול ביטול פסק דין למסלול ערעור:** ההחלטה מדגישה את ההבחנה בין הליכי ביטול פסק דין בהיעדר התייצבות לבין הליך ערעור רגיל. * **מסלול ביטול פסק דין:** נדחה כאשר המשיב לא הפקיד את הסכום שנקבע כתנאי לביטול (750,000 ש"ח). השופט שטיין מבהיר כי המשיב "מיצה את מסלול הביטול" מבלי שהצליח לעמוד בתנאי. * **מסלול ערעור רגיל:** ההחלטה מדגישה כי גם לאחר דחיית הבקשה לביטול פסק דין, המשיב עדיין רשאי היה לערער על פסק הדין במסגרת ערעור בזכות. המדובר במסלולים שונים, עם טיב ביקורת שיפוטית שונה ואמות מידה שונות (כפי שנקבע בע"א 4440/12 חלה; רע"א 4217/24 שאול). 4. **שיקול דעת הערכאה הדיונית:** ההחלטה הראשונית של בית המשפט המחוזי (בהליך רשות הערעור) קבעה כי ההחלטה של בית משפט השלום (לגבי ביטול פסק הדין בכפוף להפקדה) הייתה בגדרי שיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית. זאת, בנוסף להתקיימות תנאי תקנה 148(ב) לתקנות, שכן המדובר בהחלטה המקבלת בקשה לביטול פסק דין (אף אם בכפוף להפקדה). 5. **אי-מתן הנמקה בפסק הדין של בית משפט השלום:** אחד הנימוקים המרכזיים של בית המשפט המחוזי לבטל את פסק הדין של בית משפט השלום היה היעדר התייחסות לראיות, היעדר הנמקה להוכחת התביעה, ואי-אישור טענות המבקש בתצהיר. בית המשפט המחוזי סבר כי המבקש לא הוכיח את תביעתו לפי תקנה 75(2) לתקנות. הדבר מרמז על דרישה מחמירה יותר להוכחת התביעה גם במקרים של היעדר התייצבות, מעבר לאישור פורמלי בלבד. **חידושים משפטיים:** ההחלטה אינה מציגה חידושים משפטיים מהותיים, אלא מיישמת ומדגישה עקרונות משפטיים קיימים: * הגבלת ערעורים ב"גלגול שלישי" בהתאם לתקנה 148א. * ההבחנה בין מסלול ביטול פסק דין למסלול ערעור. * הדגשת הצורך בהוכחת התביעה גם במקרים של היעדר התייצבות, בהתאם לתקנות. * הכרה בכך שערכאת ערעור עשויה להגיע לתוצאות שונות מהערכאה הדיונית, מבלי שזה מצדיק ערעור אוטומטי בגלגול שלישי. **לסיכום:** השופט שטיין דחה את בקשת רשות הערעור מתוך הבנה כי אין מדובר בסוגיה משפטית עקרונית החורגת מנסיבות המקרה, וכי אין חשש לעיוות דין. ההחלטה מדגישה את החשיבות של עמידה בתנאי הדיון הפרוצדורליים, לרבות הפקדות כספיות, ומיישמת את הכללים החלים על ערעורים ב"גלגול שלישי" ואת ההבחנה בין מסלולי דיון שונים.