סע"ש 60520-05-17

תקציר

פסק הדין דן בחוקיות ההחלטה לכלול את התובע, מר אריה וינשטיין, ברשימת העובדים המיועדים לפרישה מוקדמת במסגרת הליכי הפחתה על ידי מעסיקתו, חברת החשמל ("הנתבעת"). בית המשפט מצא כי החלטת הנאשם לכלול את וינשטיין ברשימה הייתה חוקית, בהתבסס על מספר גורמים. ראשית, בית המשפט קיבל את טענת הנתבע כי תפקודו התעסוקתי של וינשטיין ויחסיו הבין-אישיים עם עמיתיו היו לקויים. הדבר נתמך בהערכות עובדים ובעדויות של הממונים עליו ועמיתיו. שנית, בית המשפט דחה את טענתו של וינשטיין כי למנהלו הישיר, מר אביעזרא, לא היה הידע המקצועי להעריך את תפקודו, וקבע כי אביזרע ניהל את המחלקה במשך תקופה סבירה והערכתו את וינשטיין התבססה על ידע ממקור ראשון. שלישית, בית המשפט ייחס לוינשטיין אחריות לאירוע שבו הושמעו מחדש תיקי חיוב של לקוחות, וכתוצאה מכך כפל חיובים ללקוחות, שכן הוא לא פעל בהתאם להנחיות העבודה שנקבעו. בית המשפט בחן גם את הליך השימוע ולא מצא בו פגמים. וינשטיין קיבל זימון המפרט את נימוקי השימוע, והדיון עצמו נמשך כשלוש שעות, מה שנתן לו הזדמנות סבירה להציג את טיעוניו. בית הדין דחה את טענתו של וינשטיין כי השימוע היה פורמלי בלבד, שנערך על בסיס הסכם קיבוצי שפג תוקפו. נמצא כי הדיון התקיים בתום לב, וטיעוניו של וינשטיין נשקלו על ידי הנתבעת. כמו כן, בית הדין מצא כי הסכמת ועד העובדים להכללתו של וינשטיין ברשימה התקבלה כראוי. ליו"ר הוועדה הייתה סמכות לתת הסכמה כזו, וטענתו של וינשטיין כי נשללה ממנו הגנת הוועדה לא נתמכת. לסיכום, בית המשפט קבע כי הנתבעת ניהלה הליך מסודר ומובנה, והחלטתו לשתף את וינשטיין בהליכי ההפחתה הייתה סבירה ונטולת שיקולים זרים. התביעה בגין פגמים בהליך השימוע, פיטורים שלא כדין ועוגמת נפש נדחתה. וינשטיין חויב לכסות את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין.