תפ"ח 657/09

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות אלימות חמורות, בהן שתי עבירות רצח בכוונה תחילה, ניסיון רצח, חבלה בנסיבות מחמירות והסתה לאלימות, המתפרסות על פני 12 שנים. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב מצבו הנפשי של הנאשם בעת ביצוע העבירות. בית המשפט מצא את הנאשם כשיר לעמוד לדין ולשאת באחריות פלילית למעשיו, ודחה את טענת ההגנה כי סבל ממחלת נפש שהובילה אותו לבצע את מעשי הרצח. בית המשפט הגיע למסקנה כי מעשי הרצח בוצעו ממניעים אידיאולוגיים ותוכננו מראש, והנאשם היה מודע למעשיו ולמעשיהם. באשר לענישה, קבע בית המשפט כי חומרתה הקיצונית של עבירת הרצח מצדיקה שני מאסרי עולם מצטברים בגין שני סעיפי הרצח. בגין ניסיון הרצח המליץ בית המשפט על 20 שנות מאסר בפועל ופיצוי הולם לכל קורבן. על עבירת החבלה בנסיבות מחמירות נגזרו 8 שנות מאסר בפועל ופיצוי של 50,000 ₪ לקורבן. עבירות הנשק וההסתה לאלימות או לטרור נענשו כל אחת ב-10 שנים ושנתיים מאסר, בהתאמה. כל העונשים הללו, למעט מאסרי העולם, הורו לרוץ במקביל, והתוצאה הייתה מאסר כולל של 30 שנה. בנוסף, בית המשפט הורה על פיצוי מצטבר בסך 360 אלף שקל למשפחות קורבנות הרצח. עונשי המאסר היו בתוקף מיום מעצרו של הנאשם. השופטים הדגישו את המניע האידיאולוגי מאחורי העבירות, היעדר האחריות הפלילית והצורך בהרתעה כגורמים מרכזיים בקביעת העונש. הם גם הדגישו את חשיבות ההגנה על ערכי החברה, ובראשם קדושת החיים, והדגישו כי התנהגות גזענית קיצונית אינה נסבלת בחברה דמוקרטית. ההחלטה נועדה להעביר מסר חריף של גינוי למעשים כאלה ולשמור על שלטון החוק.