רחד"פ 43061-05-21

תקציר

אישה בשנות החמישים לחייה שנקלעה למצוקה קשה ופתחה בהליכי חדלות פירעון ערערה על החלטת הממונה על חדלות פירעון - מחוז תל אביב, שדחה את בקשתה להפחית את התשלום החודשי החדש שהטיל בית המשפט במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. המבקשת, גרושה ואם לבן ובת בוגרים, עבדה בשתי עבודות והשתכרה 9,000 ש"ח בחודש, אך הוצאותיה, כולל שכר דירה והוצאות דיור אחרות, הסתכמו ב-8,800 ש"ח, כך שהתשלום הנדרש בסך 2,800 ש"ח היה בלתי סביר ובלתי מידתי. בית המשפט, במענה לבקשתה למתן רשות ערעור, דן בעניין כערעור והחליט כי התשלום החדש שהוטל על המבקשת בתקופת הביניים אינו מותיר לה סכום מספיק לחיים בכבוד, כנדרש בחוק. בית המשפט הדגיש את חשיבותן של הנסיבות הפרטניות, תוך הכרה בזכות החוקתית לקיום בכבוד, והגיע למסקנה כי החלטת הנציב, המבוססת על אמות מידה אחידות ללא התחשבות בנסיבות אישיות, אינה עולה בקנה אחד עם החוק. השופט מצא כי הוצאותיה הסבירות של המבקשת עמדו על 7,843 ש"ח, לרבות תשלום של 500 ש"ח לקופת השכחה ו-1,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, מה שהותיר אותה עם הכנסה פנויה בסך 1,157 ש"ח, שהצדיקה תשלום חודשי חדש של 600 ש"ח לקרן. עם זאת, השופטת חששה מיוקר הדיור, בסך 6,700 שקל, והורתה למבקש להפחית הוצאות אלה לאלתר. כתוצאה מכך, החליט בית המשפט כי המבקש ישלם לקרן 600 ₪ בחודש מהוצאת הצו ועד ספטמבר 2021 ו-2,000 ₪ לחודש החל מאוקטובר 2021, כאשר החוב יצטבר מאז הוצאת הצו ישולם בעשרה תשלומים שווים החל מאוגוסט 2021. למבקשת ניתנו שלושה חודשים להתאמת הוצאותיה. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים ולא נפסקו הוצאות.