רע"א 1378/23

תקציר

בפסק הדין מיום 2.4.2023 דן בית המשפט בערעור שעניינו שלילת סעד זמני על ידי בית המשפט המחוזי. המערערת ביקשה צווי מניעה אשר ישנו את ההסכמות הקיימות בנוגע לאיסוף מכלי משקה, בטענה לנזק פוטנציאלי בלתי הפיך לעסקיה אם לא יינתן סעד. עם זאת, הדגיש בית המשפט את הכלל הפרוצדורלי המעניק שיקול דעת רחב לבית משפט קמא בענייני סעד זמני, המתערב רק במקרים חריגים. המערערת לא הצליחה להוכיח כי אי מתן הסעד יגרום לנזק בלתי ניתן לכימות, במיוחד בהתחשב בפעילות ארוכת השנים של העסק. בנוסף, טענות המערערת נעדרו תימוכין עובדתיים, בפרט בנוגע לטענות לפי חוק הפיקדון שאינן עולות בקנה אחד עם הסכם שנחתם לאחרונה ועם משא ומתן קודם. בית המשפט ציין כי טענות אלה נוגעות לסוגיות המהותיות העיקריות של התיק ואינן מתאימות לסעד מקדמי, אשר בדרך כלל נמנע מהכרעה סופית בסוגיות העיקריות בשלב ביניים. זאת ועוד, הטענות הפרוצדורליות שהועלו נמצאו בלתי מבוססות לאחר עיון בתמלילי הדיון ובטיעוניו. משכך, סירב בית המשפט להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודחה את הבקשה לסעד זמני ואת בקשת רשות הערעור. לא בוצעה הזמנה להוצאות, שכן לא התבקשה תשובה.