ת"ט 18955-06-22

תקציר

הנתבע טען כי המבקש התקשר בחוזה עם קופת צדקה, אהבת חסד, שהיא גוף מוכר על פי חוק, ולכן אין ניגוד עניינים ישיר עם התובעת. בשטר החוב, נשוא המחלוקת, לא מוזכר שם הנמען, מה שמוביל לשאלות לגבי תיק ההוצאה לפועל. הפתק כולל גם סעיף בוררות, שלדעת הנתבע צריך להיות מטופל על ידי בית הדין הרבני. לגופו של עניין, הנתבע טוען כי שימש כמתווך עבור צד שלישי, סמי זינגר, שקיבל את כספי ההלוואה, בעוד התובע ידע זאת לכאורה ודרש מהנתבע לשמש ערב. בתגובה טען התובע כי הם הלוו כספים ישירות לנתבע, שלא הצליח להחזיר את ההלוואה. התובע התייחס גם לתניית הבוררות וציין כי הנתבע זומן לדיון בוררות אך לא הגיע. בשל התעלמות הנתבעים, פסק בית המשפט לטובת התובעים, והתיר להם לדון בעניין בכל ערכאה שתבחר. עוד הדגיש התובע כי הנתבע קיבל את ההלוואה באופן אישי ועליו לפרוע אותה, ללא קשר להסכמים נפרדים שהיו לו עם צדדים שלישיים. בית המשפט דחה את התנגדות הנתבע לאחר שבחן את הטענות. נמצא כי טענת הנתבע כי פעל כערב בלבד אינה הגנה תקפה, שכן הוא קיבל את ההלוואה באופן אישי והיה אחראי להחזרה. בית המשפט הסכים גם עם טענת התובע כי מעשיו של הנתבע הצביעו על חוסר נכונות ליישב את הסכסוך באמצעות בוררות. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי תצהיר הנתבע לא היה מפורט דיו ולא סיפק כל טיעוני הגנה משכנעים. לפיכך, ההתנגדות נדחתה, והתובע קיבל הוצאות בסך 1,500 ₪ מהנתבעת, כאשר תיק ההוצאה לפועל הופעל מחדש. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 1.1.2023.