ת"א 15041-11-08

תקציר

התובע תבע שלושה נתבעים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לאחר שנפגעו בתאונה בה הייתה מעורבת מלגזה במפעל של הנתבעת 3. התובע טען, כי בעת שעמד במפעל, ניסה נהג מלגזה שהועסק על ידי הנתבעת 3 להעמיס מטחנה על מלגזה ותוך כדי כך פגע בידו של התובע. הנתבעים טענו כי האירוע לא היה תאונת דרכים והתכחשו לאחריות. בית המשפט בחן את נסיבות האירוע ומצא כי המלגזה לא שימשה לצורכי הובלה אלא כדי לסייע בשחרור המטחנה מקיבוע לרצפה. מהראיות עולה כי התובע ושותפו לא היו הכלים המתאימים לניתוק המטחנה וביקשו את עזרת המלגזה. עם זאת, בית המשפט קבע כי השימוש במלגזה באופן זה היווה סטייה ושינוי מייעודה המקורי, אשר החריג את האירוע מתחומו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כמו כן, בית המשפט ציין כי ייעודה העיקרי של המלגזה היה תחבורה יבשתית, וסיווג אותה כרכב מנועי. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנתבעים ודחה את התביעה נגדם על בסיס חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעת 4, חברת ביטוח, חויבה לפצות את התובע בגין נזקים מוסכמים בסך 200,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות. הנתבעים ספאן וחלביה חויבו בשכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 10,000 ₪ מנאשם 4 בגין עילת הפיצוי.