ע"ע 28894-09-20

תקציר

פסק הדין מקבל את פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב שהעדיף את העובד בסכסוך על תנאי העסקתו מול מעסיקיו. בית הדין אישר את ממצאי בית הדין האזורי בעניין תקופת ההעסקה וקביעת השכר, שהתבססו על בחינה מעמיקה של עדויות וראיות. עם זאת, היא התערבה בשלוש מקביעותיו של בית הדין האזורי. ראשית, היא הפחיתה את הפיצוי בגין פיטורי העובד שלא כדין ל-15,000 ₪, תוך הכרה בנסיבות החריגות שהובילו לפיטורים. שנית, היא העניקה לעובד פיצוי בגין ימי חופשה שלא נוצלו, בסך 28,196 שקל, לאחר ששקל את הודאתו לגבי מספר ימי החופשה הנתבעים. שלישית, היא הורתה על ניכוי של 3,903 ש"ח מחוב המעסיקים, תוך הכרה בכך שהעובד קיבל שיק לאחר הגשת התביעה. השופטים התייחסו גם לנוהג של תשלום שכר במזומן, שהיטיב עם שני הצדדים אך הביא להפרות של תקנות המס וזכויות העובדים. הם המליצו לשקול פעולות שיפוטיות חמורות ושינויי חקיקה למיגור התופעה. כמו כן, העתק פסק הדין התבקש להישלח ליועץ המשפטי לצורך פעולה אפשרית נוספת. לבסוף, ערעור המעסיקים התקבל באופן חלקי, בעוד ערעורו של העובד נדחה, והעובד חויב לשאת בהוצאות המעסיקים.