ת"א 54119-02-18

תקציר

השופטת דחתה את התביעה וקיבלה את התביעה שכנגד לאחר שקבעה כי הסכם המכר בין התובעים למנוח הוא עושק ולכן בטל. המנוח, קשיש החי בגפו ובמצוקה כלכלית, היה חסר ניסיון והבנה בתהליך המכירה. התובעים, שהיו מוכרים למנוח וניהלו עמו מערכת יחסים קרובה, ניצלו את מצבו. הם ידעו על קשייו הכלכליים וניצלו זאת לטובתם, מה שהוביל אותו לחתום על ההסכם. ההסכם עצמו גם היה גרוע מהרגיל באופן בלתי סביר, שכן הוא לא היה ברור לגבי תנאים מהותיים כגון מועדי תשלום, והותיר את המנוח ללא זכאות ברורה לקבל את מלוא התמורה. השופט הגיע למסקנה כי שלושת יסודות העושק - מצב המנוח, התנהגות התובעים ותנאי החוזה - התקיימו במקרה זה, ובכך איפשר לנתבעים לבטל את הסכם המכר. מאחר שהמנוח כבר נפטר, ההסכם הוכרז בטל, חויבו התובעים לשלם לנתבעים 15,000 ₪ עבור הוצאות ושכר דירה, והתיק נסגר.