ת"פ 33944-12-09

תקציר

להלן ניתוח משפטי של גזר הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי: פסק דין בע"פ 33944-12-09, מדינת ישראל נ' א' ס'** **א. מבוא והכרעת הדין:** הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות (סעיף 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977) ובעבירה של איומים (סעיף 192 לחוק העונשין). בנוסף, הורשע הנאשם בעבירה נוספת של איומים בתיק מצורף, אף היא על פי הודאתו. ההרשעה בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות, הכוללת השלכת כיסא על המתלוננת ופגיעה בבטנה, לצד עבירת איומים הכוללת איום ברצח, מעידה על חומרת המעשים. **ב. עובדות כתבי האישום:** * **התיק העיקרי:** תקיפת המתלוננת (אשתו של הנאשם) על ידי השלכת כיסא לעברה, אשר פגע בבטנה, תוך דרישת כסף ובתם המשותפת, ואיום באומרו: "אם לא אקבל את הכסף ואת הבת, אני אהרוג פה מישהו". * **התיק המצורף:** איום על שוטר, בנוכחות המתלוננת, באומרו: "תעצור אותי, אם לא תעצור אותי אני ארצח אותה הלילה", זאת לאחר שהזעיק את המשטרה בעקבות ויכוח עם אשתו. **ג. תסקירי שירות המבחן – הערכה טיפולית וסכנה להישנות:** תסקירי שירות המבחן מספקים תמונה מורכבת של הנאשם, הכוללת גורמים אישיותיים, מצוקה נפשית, והתמכרות לאלכוהול, אך גם התנהגות מסוכנת כלפי בת זוגו. * **גורמים אישיותיים ומצוקה:** הנאשם, רופא שיניים בן 48, סבל מדיכאון, דכדוך (בין היתר על רקע נישואי בתו), ניסיונות אובדניים ואשפוזים פסיכיאטריים. שירות המבחן התרשם כי הוא אדם בעל אופי חלש, דימוי עצמי נמוך, וחסר כלים להתמודדות תקינה עם תסכול וכעס. * **התמכרות לאלכוהול:** הנאשם מודה בשתיית אלכוהול מזה שנים, כמפלט מהתמודדות עם מצבים קשים, ומציין כי נכשל בניסיונותיו להפסיק לשתות. הוא אובחן בעבר כסובל מהתמכרות לאלכוהול ברמה בינונית. * **אלימות וסיכון להישנות:** שירות המבחן מציין כי הנאשם עלול להגיב בתוקפנות ואלימות כלפי בני משפחתו במצבים של חוסר אונים וחוסר הערכה, במיוחד כאשר הוא שותה אלכוהול. גורם מכריע בהערכת הסיכון הוא מעצרו החוזר של הנאשם בגין עבירה דומה, בעודו מצוי בניסיון טיפולי, מה שמוביל את שירות המבחן למסקנה כי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות העבירה. * **טיפול:** הנאשם היה שותף לתוכניות טיפוליות (עמותת "אפשר", קבוצה לגברים אלימים), אך הובעה אי-פתיחות מסוימת מצדו, וכן אי-הצלחתו להשתלב באופן מלא בקבוצה טיפולית לגברים אלימים. **ד. טיעוני הצדדים לעונש:** * **המשיבה:** הדגישה את חומרת העבירות, מסוכנות הנאשם, והעובדה שלא ניצל את ההזדמנויות הטיפוליות. בקשה להטיל עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי והתחייבות כספית, על מנת להרתיע. * **הסנגור:** הדגיש את הודאת הנאשם, השתלבותו הטיפולית, מצוקתו הקשה, וחוסר האיום החמור מצד המתלוננת. ביקש להתחשב בעברו הנקי, במצוקת המשפחה (ילדה חולה), ולהסתפק בתקופת המעצר ובצו מבחן. * **המתלוננת:** ביקשה לאפשר לנאשם לחזור הביתה, בעיקר בשל רצון הבת וקושי בטיפול בה. **ה. דיון והכרעה – עקרונות משפטיים ופסיקתיים:** בית המשפט קבע כי חומרת העבירות, הכוללות אלימות פיזית ומילולית, מעידה על מסוכנותו של הנאשם כלפי אשתו. ההתנהלות, הכוללת השלכת כיסא, איום ברצח, ואף איום ברצח כלפי שוטר בזמן מעצרו, מהווה בסיס להפעלת סעיף 192 לחוק העונשין (איומים) וסעיפים 379 ו-382(ב)(1) (תקיפה בנסיבות מחמירות). * **הרתעה כללית ופרטית:** בית המשפט ציטט את פסיקת בית המשפט העליון בע"פ 3783/98 פלוני נ' מדינת ישראל, המדגישה את הצורך בענישה משמעותית כנגד אלימות במשפחה, הן לצורך הרתעה פרטית של העבריין והן לצורך הרתעה כללית של עבריינים בכוח. ההתנהלות החוזרת ונשנית של הנאשם, גם בזמן הליך טיפולי, מחזקת את הצורך בהרתעה זו. * **התחשבות במצב המשפחתי ובמצוקה:** בית המשפט הכיר בעברו הנקי של הנאשם (רופא שיניים) ובמצוקתו הקשה, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן וטיעוני הסנגור. כמו כן, נלקחה בחשבון בקשת המתלוננת, על רקע הקושי בטיפול בבתה הנכה. * **התחשבות בנסיבות המחמירות והמקלות:** העובדה שהאלימות הפיזית לא לוותה בגרם חבלה משמעותי, והודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, נלקחו כנסיבות מקלות שיש להביא בחשבון בהקשר של אורך תקופת המאסר. **ו. גזר הדין – האיזון בין הרתעה לשיקום:** בית המשפט איזן בין הצורך בהרתעה לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם והמצוקה המשפחתית. * **מאסר בפועל:** הוטלו 6 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופות המעצר, על מנת לספק ענישה מוחשית והרתעתית, הן עבור הנאשם והן עבור עבריינים פוטנציאליים. * **מאסר על תנאי:** הוטלו שני עונשי מאסר על תנאי (10 חודשים על פשע, 5 חודשים על עוון), למשך שלוש שנים, על מנת להוות גורם מרתיע מפני ביצוע עבירות עתידיות. * **פיקוח שירות המבחן (לא הוטל במפורש בגזר הדין הסופי, אך הומלץ בתסקירים):** אמנם בתסקירים הומלץ על פיקוח של שירות המבחן, אך גזר הדין הסופי התמקד במאסר בפועל ועל תנאי. **חידושים משפטיים או דגשים מיוחדים:** 1. **הערכת סיכון להישנות:** הדגש המיוחד שניתן להערכת שירות המבחן בנוגע ל"רמת סיכון להישנות ביצוע העבירה", במיוחד לאור מעצרו החוזר של הנאשם בעבירה דומה, משמש בסיס משמעותי להחלטת בית המשפט לגבי הצורך בענישה מרתיעה. 2. **התמודדות עם התמכרות ואלימות במקביל:** המקרה ממחיש את האתגר המשפטי והטיפולי שבטיפול באדם הסובל מהתמכרות (לאלכוהול) ובעיות אלימות במשפחה, תוך שהוא מחייב את בית המשפט לשקול את השפעת ההתמכרות על האחריות הפלילית והצורך בטיפול שיקומי לצד ענישה מרתיעה. 3. **השפעת מצוקה אישית על התנהגות אלימה:** בית המשפט מכיר בהשפעת מצוקה נפשית וקשיים אישיים (דיכאון, בדידות) על התנהגות אלימה, אך מנגיד זאת עם הצורך החיוני בהגנה על הקורבנות ובשמירה על שלומם. 4. **התחשבות בדעת הקורבן:** אף כי בקשת המתלוננת לאפשר לנאשם לשוב לחיק המשפחה נלקחה בחשבון, בית המשפט נתן לה משקל מוגבל אל מול הצורך להגן על ביטחונה, לאור הערכת הסיכון להישנות העבירה. לסיכום, גזר דין זה מדגים את הניסיון של בית המשפט לאזן בין מטרות הענישה השונות – הרתעה, גמול, שיקום והגנה על הציבור – תוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, חומרת העבירות, והערכת הסיכון להישנותן.