פש"ר 34802-03-16

תקציר

התיק הנדון סובב סביב הליכי פשיטת הרגל של אלון שמס, שהגיש בקשה לפשיטת רגל בשנת 2016 בשל חובות גבוהים שלא הצליח להחזיר. נגד שמס הוגשו 17 תביעות חוב בסך כולל של כ-581 אלף שקל. הנאמן שמונה לתיק הציע לבחון את תום ליבם של הנושים, ובפרט של בנק הפועלים, הנושה הגדול ביותר, כלפי נושים אחרים. זאת, בשל מתן הלוואות בשווי גבוה לשמס על ידי הבנק מבלי לבחון את יכולת ההחזר שלו ומבלי להתחשב בהתחייבויותיו הקודמות. בעמדת הבנק נכתב כי שמס ניהל את חשבונו באחריות וכי ההלוואות ניתנו בהתאם, לרבות הלוואת מחזור בערבות. החלטת בית המשפט נועדה לסכם את שוק האשראי הנוכחי ואת השינויים שעבר עליו, תוך הדגשת הצורך בפיקוח ובקרה בעת מתן אשראי, בעיקר לצעירים. היעדר פיקוח וקלות קבלת אשראי מיידי באינטרנט, ללא בחינה ראויה של יכולת ההחזר של הלווה, היא ערבות הדדית של שני הצדדים. עם זאת, לנושים מקצועיים כמו בנקים יש חובה גדולה יותר להעריך את הסיכון באי פירעון ואת התאמת האשראי לנסיבות הלקוח, כולל חובות קודמים. אי יישום אמצעי זהירות אלה עלול להוביל לקריסה פיננסית של הלקוחות, ולהשפיע הן על הנושים והן על הציבור הרחב. בית המשפט הכיר בעקרון תום הלב בהליכי פשיטת רגל, החל הן על החייב והן על הנושים. נקבע כי הבנק פעל בחוסר תום לב כלפי נושים אחרים בכך שהעמיד אשראי נוסף לשמס תוך התעלמות מחובותיו הקודמים ומהסיכון הפוטנציאלי לדילול כספי נושים קודמים. התנהלות זו, המשפרת את מעמדו של הבנק על חשבון נושים אחרים, מהווה הפרה של עקרון תום הלב ופוגעת בטוהר המידות של המערכת. כדי לתקן זאת, קבע בית המשפט כי החוב הנובע מההלוואה האחרונה של הבנק לשמס יידחה עד לאחר פירעון החוב לנושים אחרים. החלטה זו נועדה להשיב את השוויון בין הנושים ומהווה מענה מידתי להתנהלות הבנק תוך התמקדות בהלוואה האחרונה בלבד. פסק הדין נתמך גם בסמכותו הכללית של הנאמן להבטיח צדק בהליכי פשיטת רגל. פסק דין זה מעביר מסר בדבר הצורך בפרקטיקות הלוואות אחראיות, במיוחד לנושים מקצועיים, כדי למנוע מצוקה כלכלית עתידית ללווים ואת הפגיעה הנושים כתוצאה מכך.