ת"א 28298-02-14

תקציר

התיק סובב סביב תביעה אזרחית המבקשת סעדים מרובים הקשורים לאישור מקרקעין ומכרזים. הנתבעת, חברה ממשלתית, הגישה בקשה לדחיית התביעה, בטענה כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בסעדים המבוקשים. בית המשפט מקבל חלקית את הבקשה. היא קובעת, כי הסעדים הנוגעים לאכיפת הסכם ולביטול מכרזים מצויים בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, שכן הם נוגעים ל"ענייני מכרזים" וכרוכים בזכויות של צדדים שלישיים. סעדים אלה נדחים אפוא על הסף. עם זאת, הסעד המבקש הצהרה על כריתת ההסכם מצוי בסמכותו של בית המשפט האזרחי, שכן מדובר בזכות חוזית. בית המשפט אף משרטט את המורכבות הפרוצדורלית בקביעת הסעד העיקרי מבין הסעדים המבוקשים, ומחליט כי מוטב לפעול על פי "כלל הסעד המפוצל" במקרה זה. כתוצאה מכך, חלק התביעה הקשור להכרזה על כריתת ההסכם יידון ויוכרע בבית המשפט האזרחי, ואילו הסעדים האחרים יידחו. התובע נדרש לתקן את תביעתו בהתאם ולציין את שווי התביעה בתוך 14 יום, ולאחר מכן יקבע בית המשפט האם היא נשארת בבית המשפט המחוזי או מועברת לבית משפט השלום. הוצאות והוצאות נפסקו לנתבע.