ת"צ 756-10-15

תקציר

המקרה, המכונה "דיזלגייט", עוסק בשימוש לכאורה של פולקסווגן במכשיר תבוסה ברכבי דיזל כדי להשפיע על תוצאות מבחני פליטה. כלי רכב, כולל אאודי, פולקסווגן, סיאט, סקודה ופורשה, צוידו לכאורה בתוכנה שהחליפה מנועים ל"מצב בדיקה" במהלך בדיקות, והפחיתה את פליטת המזהמים כדי לעמוד בסטנדרטים משפטיים. לאחר סיום הבדיקות, כלי הרכב חזרו לפעילות רגילה ופלטו מזהמים הרבה מעבר לרמות המותרות. בעקבות חשיפת התיק בארה"ב בשנת 2015, נפתחו מספר תביעות ייצוגיות, כולל זו בישראל. ישראל דרשה ריקול להסרת התוכנה, דבר שהשפיע על ביצועי הרכב ושווי השוק שלו, מה שהוביל לתביעות על נזקים ממוניים ולא ממוניים מצד בעלי הרכב והציבור בשל פגיעה בסביבה. פסק הדין בוחן האם פולקסווגן הפרה את תקני הפליטה בישראל, בהתאם לנורמות האירופיות והפרה הגנות סטטוטוריות, חוזיות וצרכניות שונות. לטענת התובעים, הן לבעלים והן לציבור הרחב נגרמו נזקים כתוצאה ממצג שווא וחשיפה סביבתית. בית המשפט מצא עילה סבירה לתביעה ייצוגית, תוך ציון נזקים כספיים, רגשיים ואוטונומיים אפשריים לתובעים והתעשרות בלתי הוגנת פוטנציאלית מצד פולקסווגן. ההחלטה מאפשרת לתביעות להתנהל כתובענה ייצוגית, תוך ביסוס קבלה משתמעת של התביעות בשלב זה, תוך מתן אפשרות למדינה להצטרף או להגיש טענות משלה בהליכים נוספים.