בג"צ 5476/19

תקציר

עתירת המועצה האזורית מבקשת לערער על החלטת ועדת התכנון הארצית שהסירה מסדר היום חלופות תכנוניות מסוימות, ובפרט בנוגע למתקן התפלה. המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה משום שהוגשה בטרם עת, וטוענים כי יש לאפשר להליכי התכנון להתנהל בטרם עת. לטענתם, היה על המועצה לעתור מיד לאחר פרסום ההחלטה לקבלת הערות והשגות, והעיכוב של ארבעה חודשים אינו מתקבל על הדעת, במיוחד בהתחשב בחיוניותו של מתקן ההתפלה. בנוסף, הם מבקרים את המועצה על כך שאינה מעדכנת את התנגדותם ורואים חוסר חריצות בגישתם. עם זאת, במועצה האזורית מנמקים את העיתוי ומסמירים כי ההחלטה מאפריל הייתה מותנית, ולכן לא הייתה להם עילה לערער עד לפרסומה ברשומות בחודש יולי, שבועות ספורים לפני שהגישו בסופו של דבר עתירה. הם גם דוחים את ההאשמה בדבר חוסר תקינות ומדגישים את האינטרס הציבורי לטפל במהירות בטענות כדי למנוע עיכובים עתידיים בפרויקט ההתפלה החיוני. כמו כן, המועצה מבקשת צו מותנה וצו ביניים, מתוך סברה כי הדבר מוצדק לאור התעלמות המשיבים מטענותיהם וההפרה לכאורה של חובת הדיווח, אשר עיוותה את הליך התכנון. בסופו של דבר, בית המשפט מחליט לדחות את העתירה מבלי להיכנס לגופן של טענות המועצה, בקובעו כי ביקורת שיפוטית על הליכי תכנון צריכה להתקיים רק בנסיבות חריגות לאחר סיום ההליך התכנוני. בית המשפט מציין דמיון מסוים בין מקרה זה לבין פסיקות קודמות, דבר המצביע על כך שהתערבות בהליכי תכנון אינה מומלצת בדרך כלל. השופטים מעודדים את ועדת התכנון הארצית לשקול את כל ההתנגדויות, לרבות אלה של העותר, בראש פתוח, ומשתמע מהן כי אין בצעדים שננקטו עד כה כדי להפריע לדיון הוגן בתכנית. ההחלטה מתקבלת ללא כל הוצאות שנפסקו לאף אחד מהצדדים.